עמוס 4:5

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > עמוס > פרק 4 > פסוק 5

עמוס 4:5


← עמוס 4:4 עמוס 4:5 (MT) עמוס 4:6 →
בֹּ֤אוּ בֵֽית אֵל֙ וּפִשְׁע֔וּ הַגִּלְגָּ֖ל הַרְבּ֣וּ לִפְשֹׁ֑עַ וְהָבִ֤יאוּ לַבֹּ֙קֶר֙ זִבְחֵיכֶ֔ם לִשְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶֽם׃
וְקַטֵּ֤ר מֵֽחָמֵץ֙ תּוֹדָ֔ה וְקִרְא֥וּ נְדָב֖וֹת הַשְׁמִ֑יעוּ כִּ֣י כֵ֤ן אֲהַבְתֶּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
וְגַם אֲנִי֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם נִקְי֤וֹן שִׁנַּ֙יִם֙ בְּכָל עָ֣רֵיכֶ֔ם וְחֹ֣סֶר לֶ֔חֶם בְּכֹ֖ל מְקוֹמֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹֽא שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וְקַטֵּ֤רH6999 מֵֽחָמֵץ֙H2557 תּוֹדָ֔הH8426 וְקִרְא֥וּH7121 נְדָב֖וֹתH5071 הַשְׁמִ֑יעוּH8085 כִּ֣יH3588 כֵ֤ןH3651 אֲהַבְתֶּם֙H157 בְּנֵ֣יH1121 יִשְׂרָאֵ֔לH3478 נְאֻ֖םH5002 אֲדֹנָ֥יH136 יְהוִֽה׃H3069


המקור העברי

וְקַטֵּר מֵחָמֵץ תֹּודָה וְקִרְאוּ נְדָבֹות הַשְׁמִיעוּ כִּי כֵן אֲהַבְתֶּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/קַטֵּ֤ר
ve./ka.Ter H6999 HC/Vpa and/ make smoke
מֵֽ/חָמֵץ֙
me./cha.Metz H2557 HR/Ncmsa from/ a thing leavened
תּוֹדָ֔ה
to.Dah H8426 HNcfsa a thank-offering
וְ/קִרְא֥וּ
ve./kir.'U H7121 HC/Vqv2mp and/ proclaim
נְדָב֖וֹת
ne.da.Vot H5071 HNcfpa freewill offerings
הַשְׁמִ֑יעוּ
hash.Mi.'u H8085 HVhv2mp make (them) heard
כִּ֣י
ki H3588 HC for
כֵ֤ן
khen H3651 HD thus
אֲהַבְתֶּם֙
'a.hav.Tem H157 HVqp2mp you love
בְּנֵ֣י
be.Nei H1121 HNcmpc O people of
יִשְׂרָאֵ֔ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
נְאֻ֖ם
ne.'Um H5002 HNcmsc (the) utterance of
אֲדֹנָ֥/י
'a.do.Nai H136 HNcmpc/Sp1cs (the) Lord
יְהוִֽה
Yah.weh H3069 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
  • H157 — אָהַב (ʼâhab, aw-hab'): או אָהֵב (ʼâhêb) ; שורש ראשוני; לחוש חיבה כלפי (במובן המיני או בכל מובן אחר), לאהוב
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H2557 — חָמֵץ (châmêts, khaw-mates'): מ־חָמֵץ (châmêts) [H2556]; חמץ, דבר מותסס, (בהשאלה) עושק וגזל
  • H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
  • H5002 — נְאֻם (nᵉʼum, neh-oom'): מן נָאַם (nâʼam) [H5001]; נְאֻם (מאמר נבואי), דבר יהוה
  • H5071 — נְדָבָה (nᵉdâbâh, ned-aw-baw'): מן נָדַב (nâdab) [H5068]; כפשוטו (בהוראה מופשטת) התנדבות, נדיבות־לב, או (בשם תואר) מרצון, בנדבה; וכן (בהוראה מוחשית) מתנת נדבה, ומכאן (ברבים) מתנות בשפע
  • H6999 — קָטַר (qâṭar, kaw-tar'): שורש קדום (זהה ל־קָטַר (qâṭar) [H7000] דרך הרעיון של עישון במקום סגור ואולי כך גירוש היושבים בו); להעלות עשן, כלומר להפוך לניחוח באמצעות אש (במיוחד כמעשה של עבודת אלוהים)
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
  • H8426 — תּוֹדָה (tôwdâh, to-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; כפשוטו, הושטת היד, כלומר (במשתמע) הודאה, או (בדרך כלל) שבח והלל; ובמיוחד — מקהלת משבחים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › עמוס › פרק 4 › פסוק 5