כתבי הקודש > מלכים ב > פרק 17 > פסוק 7

מלכים ב 17:7

← מלכים ב 17:6	מלכים ב 17:7 (MT)	מלכים ב 17:8 →
בִּשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁיעִ֜ית לְהוֹשֵׁ֗עַ לָכַ֤ד מֶֽלֶךְ אַשּׁוּר֙ אֶת שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֶּ֥גֶל אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיֹּ֨שֶׁב אֹתָ֜ם בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃	וַיְהִ֗י כִּֽי חָטְא֤וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃	וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּחֻקּ֣וֹת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֗י^H1961 כִּֽי^H3588 חָטְא֤וּ^H2398 בְנֵֽי^H1121 יִשְׂרָאֵל֙^H3478 לַיהוָ֣ה^H3068 אֱלֹהֵיהֶ֔ם^H430 הַמַּעֲלֶ֤ה^H5927 אֹתָם֙^H853 מֵאֶ֣רֶץ^H776 מִצְרַ֔יִם^H4714 מִתַּ֕חַת^H8478 יַ֖ד^H3027 פַּרְעֹ֣ה^H6547 מֶֽלֶךְ^H4428 מִצְרָ֑יִם^H4714 וַיִּֽירְא֖וּ^H3372 אֱלֹהִ֥ים^H430 אֲחֵרִֽים׃^H312

המקור העברי

וַיְהִי כִּי־חָטְאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרָיִם וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יְהִ֗י	va/y.Hi	H1961	HC/Vqw3ms	and/ it was
כִּֽי	ki-	H3588	HC	that
חָטְא֤וּ	cha.te.'U	H2398	HVqp3cp	they had sinned
בְנֵֽי	ve.nei-	H1121	HNcmpc	(the) people of
יִשְׂרָאֵל֙	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel
לַ/יהוָ֣ה	la./Yah.weh	H3068	HR/Np	to/ Yahweh
אֱלֹהֵי/הֶ֔ם	'e.lo.hei./Hem	H430	HNcmpc/Sp3mp	God/ their
הַ/מַּעֲלֶ֤ה	ha./ma.'a.Leh	H5927	HTd/Vhrmsa	who/ had brought up
אֹתָ/ם֙	'o.Ta/m	H853	HTo/Sp3mp	(obj.)/ them
מֵ/אֶ֣רֶץ	me./'E.retz	H776	HR/Ncbsc	from/ (the) land of
מִצְרַ֔יִם	mitz.Ra.yim	H4714	HNp	Egypt
מִ/תַּ֕חַת	mi./Ta.chat	H8478	HR/R	from/ under
יַ֖ד	yad	H3027	HNcbsc	(the) hand of
פַּרְעֹ֣ה	par.'Oh	H6547	HNp	Pharaoh
מֶֽלֶךְ	Me.lekh-	H4428	HNcmsc	(the) king of
מִצְרָ֑יִם	mitz.Ra.yim	H4714	HNp	Egypt
וַ/יִּֽירְא֖וּ	va/i.yi.re.'U	H3372	HC/Vqw3mp	and/ they had feared
אֱלֹהִ֥ים	'E.lo.Him	H430	HNcmpa	gods
אֲחֵרִֽים	'a.che.Rim	H312	HAampa	other

הפניות שטרונג

H312 — אַחֵר (ʼachêr, akh-air'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו: אחורי; ובאופן כללי: הבא אחריו, אחר, וכדומה
H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3372 — יָרֵא (yârêʼ, yaw-ray'): שורש קדום; לירוא, לפחד; במובן המוסרי, לירוא ביראת כבוד; בבניין הגורם, להפחיד
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
H4714 — מִצְרַיִם (Mitsrayim, mits-rah'-yim): צורת זוגי של מָצוֹר (mâtsôwr) [H4693]; מצרים, כלומר מצרים העליונה והתחתונה
H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
H6547 — פַּרְעֹה (Parʻôh, par-o'): ממקור מצרי; פַּרְעֹה, תואר כללי למלכי מצרים
H8478 — תַּחַת (tachath, takh'-ath): מן הזהה לתּוֹחַ (Tôwach) [H8430]; התחתית (על שום היותה שקועה); בשימוש תיאורי בלבד, מתחת (לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס: מתחת ל־), תמורת, במקום, וכדומה

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וַיִּֽירְא֖וּ — מלכים ב 17:35, ירמיה 10:5
חָטְא֤וּ — דברים 31:16-17, דברים 31:29, דברים 32:15-52, יהושע 23:16, שופטים 2:14-17, דברי הימים ב 36:14-16, נחמיה 9:26, תהלים 106:35-41, יחזקאל 23:2-16, הושע 4:1-3, הושע 8:5-14
לַיהוָ֣ה — מלכים א 11:4, מלכים א 15:3, מלכים ב 16:2, דברי הימים ב 36:5
הַמַּעֲלֶ֤ה — שמות 20:2

הפניות הדדיות (24): ויקרא 26:43, דברים 29:25, מלכים א 8:33, מלכים א 14:15, מלכים ב 18:12, דברי הימים א 5:25, דברי הימים ב 6:24, דברי הימים ב 34:21, תהלים 78:56, ישעיה 24:5, ירמיה 3:6, ירמיה 11:10, יחזקאל 9:9, יחזקאל 16:15, יחזקאל 23:5, יחזקאל 39:24, דניאל 9:7, הושע 4:18, הושע 6:10, הושע 12:15, הושע 13:9, עמוס 2:6, עמוס 5:12, מיכה 1:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: עזיבת אלוהים; גויים; עבודת אלילים
Nave's: אשור; בבל; משפטים; מושלים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים ב › פרק 17 › פסוק 7

מלכים ב 17:7

תוכן עניינים

מלכים ב 17:7

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

מלכים ב 17:7

מלכים ב 17:7

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש