תהלים 138:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 138 > פסוק 2

תהלים 138:2


← תהלים 138:1 תהלים 138:2 (MT) תהלים 138:3 →
לְדָוִ֨ד׀ אוֹדְךָ֥ בְכָל לִבִּ֑י נֶ֖גֶד אֱלֹהִ֣ים אֲזַמְּרֶֽךָּ׃
אֶשְׁתַּחֲוֶ֨ה אֶל הֵיכַ֪ל קָדְשְׁךָ֡ וְא֘וֹדֶ֤ה אֶת שְׁמֶ֗ךָ עַל חַסְדְּךָ֥ וְעַל אֲמִתֶּ֑ךָ כִּֽי הִגְדַּ֥לְתָּ עַל כָּל שִׁ֝מְךָ֗ אִמְרָתֶֽךָ׃
בְּי֣וֹם קָ֭רָֽאתִי וַֽתַּעֲנֵ֑נִי תַּרְהִבֵ֖נִי בְנַפְשִׁ֣י עֹֽז׃

נוסח הפסוק

MT

אֶשְׁתַּחֲוֶ֨הH7812 אֶלH413 הֵיכַ֪לH1964 קָדְשְׁךָ֡H6944 וְא֘וֹדֶ֤הH3034 אֶתH853 שְׁמֶ֗ךָH8034 עַלH5921 חַסְדְּךָ֥H2617 וְעַלH5921 אֲמִתֶּ֑ךָH571 כִּֽיH3588 הִגְדַּ֥לְתָּH1431 עַלH5921 כָּלH3605 שִׁ֝מְךָ֗H8034 אִמְרָתֶֽךָ׃H565


המקור העברי

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאֹודֶה אֶת־שְׁמֶךָ עַל־חַסְדְּךָ וְעַל־אֲמִתֶּךָ כִּי־הִגְדַּלְתָּ עַל־כָּל־שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אֶשְׁתַּחֲוֶ֨ה
'esh.ta.cha.Veh H7812 HVvi1cs I will bow down
אֶל
'el- H413 HR to
הֵיכַ֪ל
hei.Khal H1964 HNcmsc (the) temple of
קָדְשְׁ/ךָ֡
kod.she./cha H6944 HNcmsc/Sp2ms holiness/ your
וְ/א֘וֹדֶ֤ה
ve./'o.Deh H3034 HC/Vhi1cs so/ I may give thanks to
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
שְׁמֶ֗/ךָ
she.Me./kha H8034 HNcmsc/Sp2ms name/ your
עַל
'al- H5921 HR on
חַסְדְּ/ךָ֥
chas.de./Kha H2617 HNcmsc/Sp2ms covenant loyalty/ your
וְ/עַל
ve./'al- H5921 HC/R and/ on
אֲמִתֶּ֑/ךָ
'a.mi.Te./kha H571 HNcfsc/Sp2ms faithfulness/ your
כִּֽי
ki- H3588 HC for
הִגְדַּ֥לְתָּ
hig.Dal.ta H1431 HVhp2ms you have made great
עַל
'al- H5921 HR over
כָּל
ka.lo.Shi- H3605 HNcmsc all
שִׁ֝מְ/ךָ֗
Shim./Kha H8034 HNcmsc/Sp2ms name/ your
אִמְרָתֶֽ/ךָ
'im.ra.Te./kha H565 HNcfsc/Sp2ms word/ your
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H565 — אִמְרָה (ʼimrâh, im-raw'): או אֶמְרָה (ʼemrâh); נקבה של אֵמֶר (ʼêmer) [H561], ומשמעותה זהה; דבר שנאמר, אִמְרָה
  • H571 — אֶמֶת (ʼemeth, eh'-meth): מקוצר מן אָמַן (ʼâman) [H539]; יציבות; (בהשאלה) ודאות, אמת, מהימנות
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1431 — גָּדַל (gâdal, gaw-dal'): שורש קדום; כראוי, לפַתֵּל (השווה גְּדִל (gᵉdil) [H1434]), כלומר; להיות גדול (ובבניין הגורם — לעשות גדול), במובנים שונים: בגוף, בשכל, ברכוש או בכבוד, וגם בגאווה
  • H1964 — הֵיכָל (hêykâl, hay-kawl'): כנראה מן יָכֹל (yâkôl) [H3201] (במובן של קיבולת); מבנה ציבורי גדול, כגון ארמון או מקדש
  • H2617 — חֵסֵד (chêçêd, kheh'-sed): מן חָסַד (châçad) [H2616]; חסד, נדיבות וטוב לב; ומכאן במשתמע (כלפי אלוהים) חסידות ויראת שמים; לעיתים רחוקות (בהוראה הפוכה) תוכחה וחרפה, או (בהוראה סובייקטיבית) יופי
  • H3034 — יָדָה (yâdâh, yaw-daw'): שורש קדום; משמש רק כפועל גזור־שם מן יָד (yâd) [H3027]; מילולית, להשתמש (דהיינו, להושיט) ביד; במובן הפיזי, להשליך (אבן, חץ) לעבר משהו או הרחק; ובמיוחד להעריץ או לעבוד את אלוהים (בידיים פרושות); בהוראה מוגברת, לקונן (מתוך פיתול הידיים)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה
  • H7812 — שָׁחָה (shâchâh, shaw-khaw'): שורש ראשוני; להשפיל, כלומר להשתטח ארצה (ובייחוד בבניין החוזר, כאות כבוד למלכות או לאלוהים)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 138 › פסוק 2