• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3782 — כָּשַׁל (kâshal, kaw-shal'): שורש קדום; למעוד או להתנודד (מחמת חולשת הרגליים, ובמיוחד הקרסול); ומכאן, לכשול, להיתקל, להתעלף או ליפול (EN)
• H5307 — נָפַל (nâphal, naw-fal'): שורש ראשוני; ליפול, במגוון רחב מאוד של שימושים (בבניין עומד או גורם, כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H6662 — צַדִּיק (tsaddîyq, tsad-deek'): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; צדיק, ישר (EN)
• H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם) (EN)
• H7451 — רַע (raʻ, rah): מ־רָעַע (râʻaʻ) [H7489]; רע, או (כשם עצם) רוע (בטבע או במוסר) (EN)
• H7563 — רָשָׁע (râshâʻ, raw-shaw'): מן רָשַׁע (râshaʻ) [H7561]; רע מבחינה מוסרית; ובמובן הקונקרטי: אדם רע (הפועל ברשעה), רשע (EN)
• H7651 — שֶׁבַע (shebaʻ, sheh'-bah): או (זכר) (שִׁבְעָה (shibʻâh)); מן שָׁבַע (shâbaʻ) [H7650]; מספר מונה קדום; שבע (כמספר הקדוש והשלם); וגם (כתואר הפועל) שבע פעמים; מכאן, במשתמע, שבוע; ובהרחבה, מספר בלתי מוגדר (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• צַדִּ֣יק — איוב 5:19, תהלים 34:20, תהלים 37:24, מיכה 7:8-10, האיגרת השנייה אל הקורינתים 1:8-10, האיגרת השנייה אל הקורינתים 4:8-12, האיגרת השנייה אל הקורינתים 11:23-27
• אבל — שמואל א 26:10, שמואל א 31:4, אסתר 7:10, תהלים 7:17, תהלים 52:7, משלי 13:17, משלי 28:14-18, עמוס 5:2, עמוס 8:14, מעשי השליחים 12:23, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 5:3, חזון יוחנן 18:20-21

הפניות הדדיות (7): בראשית 19:35, בראשית 20:2, ויקרא 26:18, מלכים ב 7:9, ירמיה 8:4, הושע 5:5, הבשורה על פי יוחנן 10:28

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: שבע
• Torrey’s: נסיגה מן האמונה (משובה)
• Nave's: נסוגים מן האמונה; אלוהים; בחורים