ירמיה 50:25

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 50 > פסוק 25

ירמיה 50:25


← ירמיה 50:24 ירמיה 50:25 (MT) ירמיה 50:26 →
יָקֹ֨שְׁתִּי לָ֤ךְ וְגַם נִלְכַּדְתְּ֙ בָּבֶ֔ל וְאַ֖תְּ לֹ֣א יָדָ֑עַתְּ נִמְצֵאת֙ וְגַם נִתְפַּ֔שְׂתְּ כִּ֥י בַֽיהוָ֖ה הִתְגָּרִֽית׃
פָּתַ֤ח יְהוָה֙ אֶת א֣וֹצָר֔וֹ וַיּוֹצֵ֖א אֶת כְּלֵ֣י זַעְמ֑וֹ כִּי מְלָאכָ֣ה הִ֗יא לַֽאדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃
בֹּֽאוּ לָ֤הּ מִקֵּץ֙ פִּתְח֣וּ מַאֲבֻסֶ֔יהָ סָלּ֥וּהָ כְמוֹ עֲרֵמִ֖ים וְהַחֲרִימ֑וּהָ אַל תְּהִי לָ֖הּ שְׁאֵרִֽית׃

נוסח הפסוק

MT

פָּתַ֤חH6605 יְהוָה֙H3068 אֶתH853 א֣וֹצָר֔וֹH214 וַיּוֹצֵ֖אH3318 אֶתH853 כְּלֵ֣יH3627 זַעְמ֑וֹH2195 כִּיH3588 מְלָאכָ֣הH4399 הִ֗יאH1931 לַֽאדֹנָ֧יH136 יְהוִ֛הH3069 צְבָא֖וֹתH6635 בְּאֶ֥רֶץH776 כַּשְׂדִּֽים׃H3778


המקור העברי

פָּתַח יְהוָה אֶת־אֹוצָרֹו וַיֹּוצֵא אֶת־כְּלֵי זַעְמֹו כִּי־מְלָאכָה הִיא לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
פָּתַ֤ח
pa.Tach H6605 HVqp3ms he has opened
יְהוָה֙
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
א֣וֹצָר֔/וֹ
'o.tza.R/o H214 HNcmsc/Sp3ms armory/ his
וַ/יּוֹצֵ֖א
va/i.yo.Tze' H3318 HC/Vhw3ms and/ he has brought out
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
כְּלֵ֣י
ke.Lei H3627 HNcmpc (the) weapons of
זַעְמ֑/וֹ
za'.M/o H2195 HNcmsc/Sp3ms indignation/ his
כִּי
ki- H3588 HC for
מְלָאכָ֣ה
me.la.Khah H4399 HNcfsa a work
הִ֗יא
Hi' H1931 HPp3fs it
לַֽ/אדֹנָ֧/י
la./do.Nai H136 HR/Ncmpc/Sp1cs (belongs) to/ (the) Lord
יְהוִ֛ה
Yah.weh H3069 HNp Yahweh
צְבָא֖וֹת
tze.va.'ot H6635 HNcbpa of hosts
בְּ/אֶ֥רֶץ
be./'E.retz H776 HR/Ncbsc in/ (the) land of
כַּשְׂדִּֽים
kas.Dim H3778 HNp (the) Chaldeans
הפניות שטרונג
  • H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
  • H214 — אוֹצָר (ʼôwtsâr, o-tsaw'): מן אָצַר (ʼâtsar) [H686]; בית אוצר, מקום גניזה
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2195 — זַעַם (zaʻam, zah'-am): מן זָעַם (zâʻam) [H2194]; במובן המדויק: קצף על השפתיים, כלומר (בהשאלה) זעם וחרון אף (במיוחד של מורת רוחו של אלוהים מן החטא)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3627 — כְּלִי (kᵉlîy, kel-ee'): מן כָּלָה (kâlâh) [H3615]; דבר מוכן, כלומר כל מכשיר או חפץ (כגון כלי עבודה, כלי שימוש, לבוש, כלי קיבול או כלי נשק)
  • H3778 — כַּשְׂדִּי (Kasdîy, kas-dee'): (לעתים עם סיומת אנקליטית) כַּשְׂדִּימָה (Kasdîymâh); לעבר הכשדים אל כשדאה), באופן פטרונימי מ־כֶּשֶׂד (Kesed) [H3777] (רק ברבים); כַּשְׂדִּי, כלומר צאצא של כֶּשֶׂד; ומכאן כשדי (כאילו יצא מגזעו); וכן אסטרולוג (כאילו היה הדבר משל לאותו עם
  • H4399 — מְלָאכָה (mᵉlâʼkâh, mel-aw-kaw'): כמו מֲלְאָךְ (mălʼâk) [H4397]; בעיקרו: שליחוּת, כלומר תפקיד שירות; ובאופן כללי: עיסוק (לעולם לא עבודת עבד) או מלאכה (בהוראה מופשטת או מוחשית); וגם רכוש (כתוצר של עמל)
  • H6605 — פָּתַח (pâthach, paw-thakh'): שורש ראשוני; לפתוח לרווחה (כפשוטו או בהשאלה); ובמיוחד: להתיר, להתחיל, לחרוש, לפתח (לחרות)
  • H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 50 › פסוק 25