ישעיה 49:14
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > ישעיה > פרק 49 > פסוק 14
ישעיה 49:14
| ← ישעיה 49:13 | ישעיה 49:14 (MT) | ישעיה 49:15 → |
|---|---|---|
רָנּ֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְגִ֣ילִי אָ֔רֶץ יפצחו הָרִ֖ים רִנָּ֑ה כִּֽי נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ וַעֲנִיָּ֖ו יְרַחֵֽם׃
|
וַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי יְהוָ֑ה וַאדֹנָ֖י שְׁכֵחָֽנִי׃
|
הֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן בִּטְנָ֑הּ גַּם אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וַתֹּ֥אמֶרH559 צִיּ֖וֹןH6726 עֲזָבַ֣נִיH5800 יְהוָ֑הH3068 וַאדֹנָ֖יH136 שְׁכֵחָֽנִי׃H7911
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וַתֹּאמֶר צִיֹּון עֲזָבַנִי יְהוָה וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/תֹּ֥אמֶר |
va./To.mer | H559 | HC/Vqw3fs | and/ it said |
צִיּ֖וֹן |
tzi.Yon | H6726 | HNp | Zion |
עֲזָבַ֣/נִי |
'a.za.Va./ni | H5800 | HVqp3ms/Sp1cs | he has forsaken/ me |
יְהוָ֑ה |
Yah.weh | H3068 | HNp | Yahweh |
וַ/אדֹנָ֖/י |
va./do.Nai | H136 | HC/Ncmpc/Sp1cs | and/ (the) Lord |
שְׁכֵחָֽ/נִי |
she.khe.Cha./ni | H7911 | HVqp3ms/Sp1cs | he has forgotten/ me |
הפניות שטרונג
- H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
- H5800 — עָזַב (ʻâzab, aw-zab'): שורש קדום; לְשַׁחְרֵר, כלומר לְהַרְפּוֹת, לַעֲזוֹב, לְהַתִּיר וכדומה
- H6726 — צִיּוֹן (Tsîyôwn, tsee-yone'): הזהה (בדרך כלל) ל־צִיּוּן (tsîyûwn) [H6725]; ציון (כבירה קבועה), הר בירושלים
- H7911 — שָׁכַח (shâkach, shaw-kakh'): או שָׁכֵחַ (shâkêach); שורש קדום; להניח שלא במקומו, כלומר לשכוח דבר, מחוסר זיכרון או מחוסר תשומת לב
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- וַאדֹנָ֖י — תהלים 13:2, ירמיה 23:39, איכה 5:20
- יְהוָ֑ה — תהלים 22:2, תהלים 31:23, תהלים 77:7-10, תהלים 89:39-47, ישעיה 40:27, האיגרת אל הרומאים 11:1-5
הפניות הדדיות (16): תהלים 77:10, תהלים 87:3, תהלים 94:14, תהלים 115:12, ישעיה 54:6, ישעיה 54:11, ישעיה 60:15, ישעיה 62:4, ירמיה 51:5, יחזקאל 33:10, יחזקאל 37:11, יונה 2:5, הבשורה על פי מרקוס 4:38, הבשורה על פי לוקאס 1:54, חזון יוחנן 12:1, חזון יוחנן 14:1
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Thompson Chain: הצדיקים הנעזבים לכאורה; תקווה וייאוש; זיכרון ושִׁכחה
- Nave's: כנסייה; ספק; אלוהים; ישראל, נבואות עליה; ישוע המשיח; ציון
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין