ישעיה 41:11

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 41 > פסוק 11

ישעיה 41:11


← ישעיה 41:10 ישעיה 41:11 (MT) ישעיה 41:12 →
אַל תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ אָ֔נִי אַל תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֙יךָ֙ אַף עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃
הֵ֤ן יֵבֹ֙שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִֽהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃
תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃

נוסח הפסוק

MT

הֵ֤ןH2005 יֵבֹ֙שׁוּ֙H954 וְיִכָּ֣לְמ֔וּH3637 כֹּ֖לH3605 הַנֶּחֱרִ֣יםH2734 בָּ֑ךְ יִֽהְי֥וּH1961 כְאַ֛יִןH369 וְיֹאבְד֖וּH6 אַנְשֵׁ֥יH376 רִיבֶֽךָ׃H7379


המקור העברי

הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
הֵ֤ן
hen H2005 HTm there!
יֵבֹ֨שׁוּ֙
ye.Vo.shu H954 HVqi3mp they will be ashamed
וְ/יִכָּ֣לְמ֔וּ
ve./yi.Kal.Mu H3637 HC/VNi3mp and/ they may be put to shame
כֹּ֖ל
kol H3605 HNcmsc all
הַ/נֶּחֱרִ֣ים
ha./ne.che.Rim H2734 HTd/VNrmpa those/ (who) are angry
בָּ֑/ךְ
Ba/kh HR/Sp2fs with/ you
יִֽהְי֥וּ
yih.Yu H1961 HVqi3mp they will be
כְ/אַ֛יִן
khe./'A.yin H369 HR/Ncmsa as/ nothing
וְ/יֹאבְד֖וּ
ve./yoe.Du H6 HC/Vqi3mp so/ they may perish
אַנְשֵׁ֥י
'an.Shei H376 HNcmpc (the) people of
רִיבֶֽ/ךָ
ri.Ve./kha H7379 HNcbsc/Sp2ms strife/ your
הפניות שטרונג
  • H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
  • H954 — בּוּשׁ (bûwsh, boosh): שורש קדום; בעיקרו, להחוויר, כלומר במשתמע להתבייש; וכן (במשתמע) להתאכזב או להתעכב
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2005 — הֵן (hên, hane): מילית קדומה; הִנֵּה!; וגם (כהבעת תמיהה) אִם
  • H2734 — חָרָה (chârâh, khaw-raw'): שורש קדום (השווה חָרַר (chârar) [H2787]); לבעור או להתחמם; ובהשאלה (לרוב) לבעור, בהתייחס לאף, לקנאה ולקנאות
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3637 — כָּלַם (kâlam, kaw-lawm'): שורש קדום; במובן המקורי, לפצוע; אך רק בהשאלה, ללעוג או להעליב
  • H7379 — רִיב (rîyb, reeb): או רִב (rib); מן רִיב (rîyb) [H7378]; ריב, מדון (אישי או משפטי)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 41 › פסוק 11