חבקוק 2:17

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > חבקוק > פרק 2 > פסוק 17

חבקוק 2:17


← חבקוק 2:16 חבקוק 2:17 (MT) חבקוק 2:18 →
שָׂבַ֤עְתָּ קָלוֹן֙ מִכָּב֔וֹד שְׁתֵ֥ה גַם אַ֖תָּה וְהֵֽעָרֵ֑ל תִּסּ֣וֹב עָלֶ֗יךָ כּ֚וֹס יְמִ֣ין יְהוָ֔ה וְקִיקָל֖וֹן עַל כְּבוֹדֶֽךָ׃
כִּ֣י חֲמַ֤ס לְבָנוֹן֙ יְכַסֶּ֔ךָּ וְשֹׁ֥ד בְּהֵמ֖וֹת יְחִיתַ֑ן מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַחֲמַס אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכָל יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃
מָֽה הוֹעִ֣יל פֶּ֗סֶל כִּ֤י פְסָלוֹ֙ יֹֽצְר֔וֹ מַסֵּכָ֖ה וּמ֣וֹרֶה שָּׁ֑קֶר כִּ֣י בָטַ֞ח יֹצֵ֤ר יִצְרוֹ֙ עָלָ֔יו לַעֲשׂ֖וֹת אֱלִילִ֥ים אִלְּמִֽים׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֣יH3588 חֲמַ֤סH2555 לְבָנוֹן֙H3844 יְכַסֶּ֔ךָּH3680 וְשֹׁ֥דH7701 בְּהֵמ֖וֹתH929 יְחִיתַ֑ןH2865 מִדְּמֵ֤יH1818 אָדָם֙H120 וַחֲמַסH2555 אֶ֔רֶץH776 קִרְיָ֖הH7151 וְכָלH3605 יֹ֥שְׁבֵיH3427 בָֽהּ׃


המקור העברי

כִּי חֲמַס לְבָנֹון יְכַסֶּךָּ וְשֹׁד בְּהֵמֹות יְחִיתַן מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס־אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כִּ֣י
ki H3588 HC for
חֲמַ֤ס
cha.Mas H2555 HNcmsc (the) violence of
לְבָנוֹן֙
le.va.nOn H3844 HNp Lebanon
יְכַסֶּ֔/ךָּ
ye.kha.Se./ka H3680 HVpi3ms/Sp2ms it will cover/ you
וְ/שֹׁ֥ד
ve./Shod H7701 HC/Ncmsc and/ (the) devastation of
בְּהֵמ֖וֹת
be.he.Mot H929 HNcfpa animals
יְחִיתַ֑/ן
ye.chi.Ta/n H2865 HVhi3ms/Sp3fp it will terrify/ them
מִ/דְּמֵ֤י
mi./de.Mei H1818 HR/Ncmpc from/ (the) blood(s) of
אָדָם֙
'a.Dam H120 HNcmsa humankind
וַ/חֲמַס
va./cha.mas- H2555 HC/Ncmsc and/ (the) violence of
אֶ֔רֶץ
'E.retz H776 HNcbsa (the) land of
קִרְיָ֖ה
kir.Yah H7151 HNcfsa (the) town
וְ/כָל
ve./khol H3605 HC/Ncmsc and/ all
יֹ֥שְׁבֵי
Yo.she.vei H3427 HVqrmpc (those who) dwell
בָֽ/הּ
Va/h HR/Sp3fs in/ it
הפניות שטרונג
  • H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H929 — בְּהֵמָה (bᵉhêmâh, be-hay-maw'): מ־שורש בלתי־משומש (שכנראה משמעותו להיות אילם); בפירוש המדויק: בְּהֵמָה אִלֶּמֶת; ובייחוד כל בעל חיים או הולך על ארבע גדול (לעיתים קרובות בהוראה קיבוצית)
  • H1818 — דָּם (dâm, dawm): מן דָּמַם (dâmam) [H1826] (השווה אָדַם (ʼâdam) [H119]); דם (בהיותו זה שבשפיכתו נגרם המוות) של אדם או של בהמה; בדרך של אנלוגיה, מיץ הענבים; בהשאלה (ובייחוד בצורת הרבים) שפיכות דמים (כלומר טיפות דם)
  • H2555 — חָמָס (châmâç, khaw-mawce'): מ־חָמַס (châmaç) [H2554]; חמס, אלימות; ומכאן, במשתמע, עוול; ובדרך של מטונימיה — רווח שהושג שלא כדין
  • H2865 — חָתַת (châthath, khaw-thath'): שורש ראשוני; בעיקרו, להשפיל ולהפיל ארצה; ומכאן, לשבור ולמוטט, אם (כפשוטו) בכוח, או (בהשאלה) במבוכה ובפחד
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3680 — כָּסָה (kâçâh, kaw-saw'): שורש קדום; בעצם: למלא ולעבות, כלומר למלא חללים; מכאן, במשתמע, לכסות (לצורך הלבשה או הסתרה)
  • H3844 — לְבָנוֹן (Lᵉbânôwn, leb-aw-nohn'): מן לְבַב (lᵉbab) [H3825]; (ה) ההר הלבן (משלגו); לבנון, רכס הרים בארץ ישראל
  • H7151 — קִרְיָה (qiryâh, kir-yaw'): מ־קָרָה (qârâh) [H7136] במשמעות של ריצוף, כלומר; בניין; עיר
  • H7701 — שֹׁד (shôd, shode): או שׁוֹד (shôwd); (איוב 5:21), מן שׁוּד (shûwd) [H7736]; אלימות, חמס; שוד והרס
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › חבקוק › פרק 2 › פסוק 17