ירמיה 50:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 50 > פסוק 14

ירמיה 50:14


← ירמיה 50:13 ירמיה 50:14 (MT) ירמיה 50:15 →
מִקֶּ֤צֶף יְהוָה֙ לֹ֣א תֵשֵׁ֔ב וְהָיְתָ֥ה שְׁמָמָ֖ה כֻּלָּ֑הּ כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עַל בָּבֶ֔ל יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל כָּל מַכּוֹתֶֽיהָ׃
עִרְכ֨וּ עַל בָּבֶ֤ל׀ סָבִיב֙ כָּל דֹּ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת יְד֣וּ אֵלֶ֔יהָ אַֽל תַּחְמְל֖וּ אֶל חֵ֑ץ כִּ֥י לַֽיהוָ֖ה חָטָֽאָה׃
הָרִ֨יעוּ עָלֶ֤יהָ סָבִיב֙ נָתְנָ֣ה יָדָ֔הּ נָֽפְלוּ֙ אשויתיה נֶהֶרְס֖וּ חֽוֹמוֹתֶ֑יהָ כִּי֩ נִקְמַ֨ת יְהוָ֥ה הִיא֙ הִנָּ֣קְמוּ בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ לָֽהּ׃

נוסח הפסוק

MT

עִרְכ֨וּH6186 עַלH5921 בָּבֶ֤ל׀H894 סָבִיב֙H5439 כָּלH3605 דֹּ֣רְכֵיH1869 קֶ֔שֶׁתH7198 יְד֣וּH3034 אֵלֶ֔יהָH413 אַֽלH408 תַּחְמְל֖וּH2550 אֶלH413 חֵ֑ץH2671 כִּ֥יH3588 לַֽיהוָ֖הH3068 חָטָֽאָה׃H2398


המקור העברי

עִרְכוּ עַל־בָּבֶל ׀ סָבִיב כָּל־דֹּרְכֵי קֶשֶׁת יְדוּ אֵלֶיהָ אַל־תַּחְמְלוּ אֶל־חֵץ כִּי לַיהוָה חָטָאָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
עִרְכ֨וּ
'ir.Khu H6186 HVqv2mp line up
עַל
'al- H5921 HR on
בָּבֶ֤ל
ba.Vel H894 HNp Babylon
סָבִיב֙
sa.Viv H5439 HNcbsa all around
כָּל
kol- H3605 HNcmsc O all
דֹּ֣רְכֵי
Do.re.khei H1869 HVqrmpc (those who) bend
קֶ֔שֶׁת
Ke.shet H7198 HNcfsa (of) a bow
יְד֣וּ
ye.Du H3034 HVqv2mp shoot
אֵלֶ֔י/הָ
'e.Lei./ha H413 HR/Sp3fs against/ it
אַֽל
'al- H408 HTn may not
תַּחְמְל֖וּ
tach.me.Lu H2550 HVqj2mp you spare
אֶל
'el- H413 HR (to)
חֵ֑ץ
Chetz H2671 HNcmsa an arrow
כִּ֥י
ki H3588 HC for
לַֽ/יהוָ֖ה
la./Yah.weh H3068 HR/Np to/ Yahweh
חָטָֽאָה
cha.Ta.'ah H2398 HVqp3fs it has sinned
הפניות שטרונג
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית
  • H1869 — דָּרַךְ (dârak, daw-rak'): שורש ראשוני; לדרוך; מכאן, ללכת; וגם למתוח קשת (על ידי דריכה עליו בעת כיפופו)
  • H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
  • H2550 — חָמַל (châmal, khaw-mal'): שורש קדום; לרחם, לחוס; ומכאן להשאיר בחיים, לחסוך
  • H2671 — חֵץ (chêts, khayts): מן חָצַץ (châtsats) [H2686]; גם בהחלפה עם עֵץ (ʻêts) [H6086]; כפשוטו, דוקר, כלומר חֵץ; במשתמע, פצע; בהשאלה, (של אלוהים) ברק; קְנֵה החנית
  • H3034 — יָדָה (yâdâh, yaw-daw'): שורש קדום; משמש רק כפועל גזור־שם מן יָד (yâd) [H3027]; מילולית, להשתמש (דהיינו, להושיט) ביד; במובן הפיזי, להשליך (אבן, חץ) לעבר משהו או הרחק; ובמיוחד להעריץ או לעבוד את אלוהים (בידיים פרושות); בהוראה מוגברת, לקונן (מתוך פיתול הידיים)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H5439 — סָבִיב (çâbîyb, saw-beeb'): או (נקבה) סְבִיבָה (çᵉbîybâh); מ־סָבַב (çâbab) [H5437]; (כשם עצם) מעגל, שכן או סביבה; אך בעיקר (כתואר פועל, עם מילת יחס או בלעדיה) מסביב
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H6186 — עָרַךְ (ʻârak, aw-rak'): שורש קדום; לסדר בשורה, כלומר לערוך, להעמיד על סדרם (במגוון רחב מאוד של שימושים)
  • H7198 — קֶשֶׁת (qesheth, keh'-sheth): מ־קָשָׁה (qâshâh) [H7185] במשמעות המקורית (של קוֹשׁ (qôwsh) [H6983]) של כיפוף; קשת, לירייה (ומכאן, בהשאלה, כוח) או הקשת שבענן
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 50 › פסוק 14