ירמיה 50:13

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 50 > פסוק 13

ירמיה 50:13


← ירמיה 50:12 ירמיה 50:13 (MT) ירמיה 50:14 →
בּ֤וֹשָׁה אִמְּכֶם֙ מְאֹ֔ד חָפְרָ֖ה יֽוֹלַדְתְּכֶ֑ם הִנֵּה֙ אַחֲרִ֣ית גּוֹיִ֔ם מִדְבָּ֖ר צִיָּ֥ה וַעֲרָבָֽה׃
מִקֶּ֤צֶף יְהוָה֙ לֹ֣א תֵשֵׁ֔ב וְהָיְתָ֥ה שְׁמָמָ֖ה כֻּלָּ֑הּ כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עַל בָּבֶ֔ל יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל כָּל מַכּוֹתֶֽיהָ׃
עִרְכ֨וּ עַל בָּבֶ֤ל׀ סָבִיב֙ כָּל דֹּ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת יְד֣וּ אֵלֶ֔יהָ אַֽל תַּחְמְל֖וּ אֶל חֵ֑ץ כִּ֥י לַֽיהוָ֖ה חָטָֽאָה׃

נוסח הפסוק

MT

מִקֶּ֤צֶףH7110 יְהוָה֙H3068 לֹ֣אH3808 תֵשֵׁ֔בH3427 וְהָיְתָ֥הH1961 שְׁמָמָ֖הH8077 כֻּלָּ֑הּH3605 כֹּ֚לH3605 עֹבֵ֣רH5674 עַלH5921 בָּבֶ֔לH894 יִשֹּׁ֥םH8074 וְיִשְׁרֹ֖קH8319 עַלH5921 כָּלH3605 מַכּוֹתֶֽיהָ׃H4347


המקור העברי

מִקֶּצֶף יְהוָה לֹא תֵשֵׁב וְהָיְתָה שְׁמָמָה כֻּלָּהּ כֹּל עֹבֵר עַל־בָּבֶל יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל־כָּל־מַכֹּותֶיהָ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
מִ/קֶּ֤צֶף
mi./Ke.tzef H7110 HR/Ncmsc from/ (the) wrath of
יְהוָה֙
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
תֵשֵׁ֔ב
te.Shev H3427 HVqi3fs it will remain
וְ/הָיְתָ֥ה
ve./ha.ye.Tah H1961 HC/Vqq3fs and/ it will be
שְׁמָמָ֖ה
she.ma.Mah H8077 HNcfsa a waste
כֻּלָּ֑/הּ
ku.La/h H3605 HNcmsc/Sp3fs all of/ it
כֹּ֚ל
kol H3605 HNcmsa every
עֹבֵ֣ר
'o.Ver H5674 HVqrmsa (one who) passes by
עַל
'al- H5921 HR at
בָּבֶ֔ל
ba.Vel H894 HNp Babylon
יִשֹּׁ֥ם
yi.Shom H8074 HVqi3ms he will be appalled
וְ/יִשְׁרֹ֖ק
ve./yish.Rok H8319 HC/Vqi3ms and/ he may hiss
עַל
'al- H5921 HR on
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
מַכּוֹתֶֽי/הָ
ma.ko.Tei./ha H4347 HNcfpc/Sp3fs wounds/ its
הפניות שטרונג
  • H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4347 — מַכָּה (makkâh, mak-kaw'): או (זכר) מַכֶּה (makkeh); (רק ברבים) מ־נָכָה (nâkâh) [H5221]; מכה (בדברי הימים ב׳ 2:10, של המחבט); ומכאן; פצע; ובהשאלה, טבח, וגם מגפה
  • H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7110 — קֶצֶף (qetseph, keh'-tsef): מן קָצַף (qâtsaph) [H7107]; רסיס (שנשבר ונקטם); בהשאלה, קצף וזעם או מריבה
  • H8074 — שָׁמֵם (shâmêm, shaw-mame'): שורש קדום; להמם (או בבניין עומד: לקהות ולהשתומם), כלומר להחריב ולהשים, או (בהשאלה) להדהים ולהמם (שתי המשמעויות בדרך כלל במובן סביל)
  • H8077 — שְׁמָמָה (shᵉmâmâh, shem-aw-maw'): או שִׁמָמָה (shimâmâh); נקבה של שָׁמֵם (shâmêm) [H8076]; שממה, חורבן; בהשאלה, תדהמה והשתוממות
  • H8319 — שָׁרַק (shâraq, shaw-rak'): שורש ראשוני; בעצם, להשמיע קול חד, כלומר לשרוק או ללחוש (כקריאה או מתוך לעג)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 50 › פסוק 13