שמואל ב 12:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 12 > פסוק 14

שמואל ב 12:14


← שמואל ב 12:13 שמואל ב 12:14 (MT) שמואל ב 12:15 →
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל נָתָ֔ן חָטָ֖אתִי לַֽיהוָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר נָתָ֜ן אֶל דָּוִ֗ד גַּם יְהוָ֛ה הֶעֱבִ֥יר חַטָּאתְךָ֖ לֹ֥א תָמֽוּת׃
אֶ֗פֶס כִּֽי נִאֵ֤ץ נִאַ֙צְתָּ֙ אֶת אֹיְבֵ֣י יְהוָ֔ה בַּדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה גַּ֗ם הַבֵּ֛ן הַיִּלּ֥וֹד לְךָ֖ מ֥וֹת יָמֽוּת׃
וַיֵּ֥לֶךְ נָתָ֖ן אֶל בֵּית֑וֹ וַיִּגֹּ֣ף יְהוָ֗ה אֶת הַיֶּ֜לֶד אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֧ה אֵֽשֶׁת אוּרִיָּ֛ה לְדָוִ֖ד וַיֵּאָנַֽשׁ׃

נוסח הפסוק

MT

אֶ֗פֶסH657 כִּֽיH3588 נִאֵ֤ץH5006 נִאַ֙צְתָּ֙H5006 אֶתH853 אֹיְבֵ֣יH341 יְהוָ֔הH3068 בַּדָּבָ֖רH1697 הַזֶּ֑הH2088 גַּ֗םH1571 הַבֵּ֛ןH1121 הַיִּלּ֥וֹדH3209 לְךָ֖ מ֥וֹתH4191 יָמֽוּת׃H4191


המקור העברי

אֶפֶס כִּי־נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת־אֹיְבֵי יְהוָה בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלֹּוד לְךָ מֹות יָמוּת׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אֶ֗פֶס
'E.fes H657 HNcmsa nevertheless
כִּֽי
ki- H3588 HC for
נִאֵ֤ץ
ni.'Etz H5006 HVpa indeed (declare contemptible)
נִאַ֨צְתָּ֙
ni.'Atz.ta H5006 HVpp2ms you have declared contemptible
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
אֹיְבֵ֣י
'o.ye.Vei H341 HVqrmpc (the) enemies of
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
בַּ/דָּבָ֖ר
ba./da.Var H1697 HRd/Ncmsa by the/ thing
הַ/זֶּ֑ה
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
גַּ֗ם
Gam H1571 HTa also
הַ/בֵּ֛ן
ha./Ben H1121 HTd/Ncmsa the/ son
הַ/יִּלּ֥וֹד
hai./yi.Lod H3209 HTd/Aamsa (the)/ born
לְ/ךָ֖
le./Kha HR/Sp2ms to (the)/ you
מ֥וֹת
Mot H4191 HVqa certainly (to die)
יָמֽוּת
ya.Mut H4191 HVqi3ms he will die
הפניות שטרונג
  • H341 — אֹיֵב (ʼôyêb, o-yabe'): או (במלואו) אוֹיֵב (ʼôwyêb); בינוני פעיל של אָיַב (ʼâyab) [H340]; שונא; אויב, יריב
  • H657 — אֶפֶס (ʼepheç, eh'-fes): מן אָפֵס (ʼâphêç) [H656]; (לעיתים כמו פָּעַל (pâʻal) [H6466]); חדילה, כלומר קץ (במיוחד של הארץ); משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל, לא עוד; וגם הקרסול (בצורת הזוגי), בהיותו קצה השוק או הרגל
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3209 — יִלּוֹד (yillôwd, yil-lode'): סביל מן יָלַד (yâlad) [H3205]; נולד, יליד
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
  • H5006 — נָאַץ (nâʼats, naw-ats'): שורש קדום; בקהלת 12:5, בחילוף עם נוּץ (nûwts) [H5132], לפרוח; לבוז, לנאץ

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 12 › פסוק 14