במדבר 24:10
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > במדבר > פרק 24 > פסוק 10
במדבר 24:10
| ← במדבר 24:9 | במדבר 24:10 (MT) | במדבר 24:11 → |
|---|---|---|
כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃
|
וַיִּֽחַר אַ֤ף בָּלָק֙ אֶל בִּלְעָ֔ם וַיִּסְפֹּ֖ק אֶת כַּפָּ֑יו וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל בִּלְעָ֗ם לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ קְרָאתִ֔יךָ וְהִנֵּה֙ בֵּרַ֣כְתָּ בָרֵ֔ךְ זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃
|
וְעַתָּ֖ה בְּרַח לְךָ֣ אֶל מְקוֹמֶ֑ךָ אָמַ֙רְתִּי֙ כַּבֵּ֣ד אֲכַבֶּדְךָ֔ וְהִנֵּ֛ה מְנָעֲךָ֥ יְהוָ֖ה מִכָּבֽוֹד׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וַיִּֽחַרH2734 אַ֤ףH639 בָּלָק֙H1111 אֶלH413 בִּלְעָ֔םH1109 וַיִּסְפֹּ֖קH5606 אֶתH853 כַּפָּ֑יוH3709 וַיֹּ֨אמֶרH559 בָּלָ֜קH1111 אֶלH413 בִּלְעָ֗םH1109 לָקֹ֤בH6895 אֹֽיְבַי֙H341 קְרָאתִ֔יךָH7121 וְהִנֵּה֙H2009 בֵּרַ֣כְתָּH1288 בָרֵ֔ךְH1288 זֶ֖הH2088 שָׁלֹ֥שׁH7969 פְּעָמִֽים׃H6471
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וַיִּחַר־אַף בָּלָק אֶל־בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת־כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יִּֽחַר |
va/i.yi.char- | H2734 | HC/Vqw3ms | and/ it burned |
אַ֤ף |
'af | H639 | HTa | (the) anger of |
בָּלָק֙ |
ba.Lak | H1111 | HNp | Balak |
אֶל |
'el- | H413 | HR | on |
בִּלְעָ֔ם |
bil.'Am | H1109 | HNp | Balaam |
וַ/יִּסְפֹּ֖ק |
va/i.yis.Pok | H5606 | HC/Vqw3ms | and/ he clapped |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
כַּפָּ֑י/ו |
ka.Pa/v | H3709 | HNcfdc/Sp3ms | hands/ his |
וַ/יֹּ֨אמֶר |
va/i.Yo.mer | H559 | HC/Vqw3ms | and/ he said |
בָּלָ֜ק |
ba.Lak | H1111 | HNp | Balak |
אֶל |
'el- | H413 | HR | to |
בִּלְעָ֗ם |
bil.'Am | H1109 | HNp | Balaam |
לָ/קֹ֤ב |
la./Ko | H6895 | HR/Vqc | to/ curse |
אֹֽיְבַ/י֙ |
'o.ye.Va/i | H341 | HVqrmpc/Sp1cs | enemies/ my |
קְרָאתִ֔י/ךָ |
ke.ra.Ti./cha | H7121 | HVqp1cs/Sp2ms | I summoned/ you |
וְ/הִנֵּה֙ |
ve./hi.Neh | H2009 | HC/Tm | and/ here! |
בֵּרַ֣כְתָּ |
be.Rakh.ta | H1288 | HVpp2ms | you have blessed |
בָרֵ֔ךְ |
va.Rekh | H1288 | HVpa | actually (bless) |
זֶ֖ה |
zeh | H2088 | HPdxms | this |
שָׁלֹ֥שׁ |
sha.Losh | H7969 | HAcfsa | three |
פְּעָמִֽים |
pe.'a.Mim | H6471 | HNcfpa | times |
הפניות שטרונג
- H341 — אֹיֵב (ʼôyêb, o-yabe'): או (במלואו) אוֹיֵב (ʼôwyêb); בינוני פעיל של אָיַב (ʼâyab) [H340]; שונא; אויב, יריב
- H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1109 — בִּלְעָם (Bilʻâm, bil-awm'): כנראה מן בַּל (bal) [H1077] ומן עַם (ʻam) [H5971]; לא (מן) העם, כלומר זר; בלעם, נביא מסופוטמי (מארם נהריים); וכן שם מקום בארץ ישראל
- H1111 — בָּלָק (Bâlâq, baw-lawk'): מן בָּלַק (bâlaq) [H1110]; משחית; בָּלָק, מלך מואבי
- H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
- H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
- H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
- H2734 — חָרָה (chârâh, khaw-raw'): שורש קדום (השווה חָרַר (chârar) [H2787]); לבעור או להתחמם; ובהשאלה (לרוב) לבעור, בהתייחס לאף, לקנאה ולקנאות
- H3709 — כַּף (kaph, kaf): מ־כָּפַף (kâphaph) [H3721]; חלל היד או כף היד (וכן כף רגלו של בעל חיים, כף הרגל, ואף שקערורית הקערה או הקלע, ידית הבריח, כפות התמרים); ובהשאלה: כוח
- H5606 — סָפַק (çâphaq, saw-fak'): או שָׂפַק (sâphaq); (מלכים א׳ 20:10; איוב 27:23; ישעיהו 2:6), שורש קדום; למחוא כפיים, לספוק כף (כאות לכריתת הסכם, ללעג, לאבל, לזעם או לעונש); ומכאן, מתוך משמעות של שובע, להספיק, להיות די; ומתוך משמעות של עודף, להקיא
- H6471 — פַּעַם (paʻam, pah'-am): או (נקבה) פַּעֲמָה (paʻămâh); מן פָּעַם (pâʻam) [H6470]; מכה, במובן מילולי או מושאל (בשימושים שונים, כמפורט להלן)
- H6895 — קָבַב (qâbab, kaw-bab'): שורש קדום; לַחְפֹּר או לִגְרֹף החוצה, כלומר (בהשאלה) לְהַשְׁמִיץ או לְקַלֵּל (כלומר לדקור במילים)
- H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
- H7969 — שָׁלוֹשׁ (shâlôwsh, shaw-loshe'): או שָׁלֹשׁ (shâlôsh); זכר שְׁלוֹשָׁה (shᵉlôwshâh); או שְׁלֹשָׁה (shᵉlôshâh); מספר ראשוני; שלוש; לעיתים (כמספר סודר) שלישי, או (כמספר הכפלה) שלוש פעמים
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- וַיִּסְפֹּ֖ק — איוב 27:23, יחזקאל 21:19, יחזקאל 21:22, יחזקאל 22:13
- קְרָאתִ֔יךָ — במדבר 22:6, במדבר 22:11, במדבר 22:17, במדבר 23:11, דברים 23:5-6, יהושע 24:9-10, נחמיה 13:2
הפניות הדדיות (6): בראשית 12:2, שופטים 7:14, שמואל א 26:25, יחזקאל 6:11, הבשורה על פי מתי 2:16, מעשי השליחים 11:10
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין