שמואל א 26:25

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 26 > פסוק 25

שמואל א 26:25


← שמואל א 26:24 שמואל א 26:25 (MT) שמואל א 27:1 →
וְהִנֵּ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר גָּדְלָ֧ה נַפְשְׁךָ֛ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּעֵינָ֑י כֵּ֣ן תִּגְדַּ֤ל נַפְשִׁי֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וְיַצִּלֵ֖נִי מִכָּל צָרָֽה׃
וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל דָּוִ֗ד בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ בְּנִ֣י דָוִ֔ד גַּ֚ם עָשֹׂ֣ה תַעֲשֶׂ֔ה וְגַ֖ם יָכֹ֣ל תּוּכָ֑ל וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ לְדַרְכּ֔וֹ וְשָׁא֖וּל שָׁ֥ב לִמְקוֹמֽוֹ׃
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל לִבּ֔וֹ עַתָּ֛ה אֶסָּפֶ֥ה יוֹם אֶחָ֖ד בְּיַד שָׁא֑וּל אֵֽין לִ֨י ט֜וֹב כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀ אֶל אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֗ים וְנוֹאַ֨שׁ מִמֶּ֤נִּי שָׁאוּל֙ לְבַקְשֵׁ֤נִי עוֹד֙ בְּכָל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל וְנִמְלַטְתִּ֖י מִיָּדֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֨אמֶרH559 שָׁא֜וּלH7586 אֶלH413 דָּוִ֗דH1732 בָּר֤וּךְH1288 אַתָּה֙H859 בְּנִ֣יH1121 דָוִ֔דH1732 גַּ֚םH1571 עָשֹׂ֣הH6213 תַעֲשֶׂ֔הH6213 וְגַ֖םH1571 יָכֹ֣לH3201 תּוּכָ֑לH3201 וַיֵּ֤לֶךְH3212 דָּוִד֙H1732 לְדַרְכּ֔וֹH1870 וְשָׁא֖וּלH7586 שָׁ֥בH7725 לִמְקוֹמֽוֹ׃H4725


המקור העברי

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דָּוִד בָּרוּךְ אַתָּה בְּנִי דָוִד גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל וַיֵּלֶךְ דָּוִד לְדַרְכֹּו וְשָׁאוּל שָׁב לִמְקֹומֹו׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֨אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
שָׁא֜וּל
sha.'Ul H7586 HNp Saul
אֶל
'el- H413 HR to
דָּוִ֗ד
da.Vid H1732 HNp David
בָּר֤וּךְ
ba.Rukh H1288 HVqsmsa (be) blessed
אַתָּה֙
'a.Tah H859 HPp2ms you
בְּנִ֣/י
be.N/i H1121 HNcmsc/Sp1cs O son/ my
דָוִ֔ד
da.Vid H1732 HNp David
גַּ֚ם
gam H1571 HTa both
עָשֹׂ֣ה
'a.Soh H6213 HVqa certainly (to do)
תַעֲשֶׂ֔ה
ta.'a.Seh H6213 HVqi2ms you will do
וְ/גַ֖ם
ve./Gam H1571 HC/Ta (and)/ as well as
יָכֹ֣ל
ya.Khol H3201 HVqa certainly (to prevail)
תּוּכָ֑ל
tu.Khal H3201 HVqi2ms you will prevail
וַ/יֵּ֤לֶךְ
va/i.Ye.lekh H3212 HC/Vqw3ms and/ he went
דָּוִד֙
da.Vid H1732 HNp David
לְ/דַרְכּ֔/וֹ
le./dar.K/o H1870 HR/Ncbsc/Sp3ms to/ way/ his
וְ/שָׁא֖וּל
ve./sha.'Ul H7586 HC/Np and/ Saul
שָׁ֥ב
shav H7725 HVqp3ms he returned
לִ/מְקוֹמֽ/וֹ
li/m.ko.M/o H4725 HR/Ncmsc/Sp3ms to/ place/ his
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H1870 — דֶּרֶךְ (derek, deh'-rek): מן דָּרַךְ (dârak) [H1869]; דרך, מסילה (בהיותה דרוכה); ובהשאלה, מהלך חיים או אורח פעולה, ולעיתים קרובות בשימוש תוארי־פועל
  • H3201 — יָכֹל (yâkôl, yaw-kole'): או (מלא יותר) יָכוֹל (yâkôwl); שורש ראשוני; לִיכוֹלֶת, לְהיות מסוגל, פשוטו כמשמעו (יכול, היה יכול) או במובן המוסרי (רשאי, עשוי)
  • H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
  • H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש)
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (2): שמואל א 17:37, שמואל א 18:28

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 26 › פסוק 25