• H127 — אֲדָמָה (ʼădâmâh, ad-aw-maw'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אדמה (על שום אדמומיותה הכללית) (EN)
• H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום) (EN)
• H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם (EN)
• H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא (EN)
• H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1104 — בָּלַע (bâlaʻ, baw-lah'): שורש קדום; לכלות, לסלק (בייחוד בדרך של בליעה); ובאופן כללי: להשחית, להשמיד (EN)
• H1254 — בָּרָא (bârâʼ, baw-raw'): שורש קדום; (במובן המוחלט) לברוא; (במובן מסויג) לכרות (יער), לבחור, להאכיל (כתהליכים מעצבים) (EN)
• H1278 — בְּרִיאָה (bᵉrîyʼâh, ber-ee-aw'): נקבה של בָּרָא (bârâʼ) [H1254]; בריאה, כלומר דבר חדש שלא היה כמותו (EN)
• H2416 — חַי (chay, khah'-ee): מן חָיָה (châyâh) [H2421]; חַי; ומכאן, נָא (בשר); רענן (צמח, מים, שנה), חזק; וכן (כשם עצם, ובייחוד בצורת הנקבה ביחיד ובצורת הזכר ברבים) חיים (או יצור חי), בין כפשוטו ובין בהשאלה (EN)
• H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H5006 — נָאַץ (nâʼats, naw-ats'): שורש קדום; בקהלת 12:5, בחילוף עם נוּץ (nûwts) [H5132], לפרוח; לבוז, לנאץ (EN)
• H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי (EN)
• H6475 — פָּצָה (pâtsâh, paw-tsaw'): שורש ראשוני; לקרוע, כלומר לפתוח (ובייחוד את הפה) (EN)
• H7585 — שְׁאוֹל (shᵉʼôwl, sheh-ole'): או שְׁאֹל (shᵉʼôl); מן שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; האדס או עולם המתים (כמעין מפלט תת-קרקעי), על כל נספחיו ויושביו (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וְיָרְד֥וּ — במדבר 16:33, תהלים 55:16
• בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א — איוב 31:3, ישעיה 28:21, ישעיה 43:19, ישעיה 45:7, ישעיה 45:12, ירמיה 31:22

הפניות הדדיות (11): שמות 16:6, במדבר 16:32, איוב 10:16, תהלים 58:10, תהלים 63:10, תהלים 124:3, משלי 1:12, ישעיה 5:14, יחזקאל 26:20, יחזקאל 32:21, הבשורה על פי לוקאס 19:27

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: הכעסת אלוהים
• Torrey’s: מסע ישראל במדבר; קטורת; הלוויים; נסים שנעשו בידי משרתי אלוהים; כהנים; מרד באלוהים
• Nave's: שאפתנות; קשר מרד; דתן; מוות; קטורת; ישראל; נסים; מרד במלכות