מלאכי 1:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלאכי > פרק 1 > פסוק 12

מלאכי 1:12


← מלאכי 1:11 מלאכי 1:12 (MT) מלאכי 1:13 →
כִּ֣י מִמִּזְרַח שֶׁ֜מֶשׁ וְעַד מְבוֹא֗וֹ גָּד֤וֹל שְׁמִי֙ בַּגּוֹיִ֔ם וּבְכָל מָק֗וֹם מֻקְטָ֥ר מֻגָּ֛שׁ לִשְׁמִ֖י וּמִנְחָ֣ה טְהוֹרָ֑ה כִּֽי גָד֤וֹל שְׁמִי֙ בַּגּוֹיִ֔ם אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
וְאַתֶּ֖ם מְחַלְּלִ֣ים אוֹת֑וֹ בֶּאֱמָרְכֶ֗ם שֻׁלְחַ֤ן אֲדֹנָי֙ מְגֹאָ֣ל ה֔וּא וְנִיב֖וֹ נִבְזֶ֥ה אָכְלֽוֹ׃
וַאֲמַרְתֶּם֩ הִנֵּ֨ה מַתְּלָאָ֜ה וְהִפַּחְתֶּ֣ם אוֹת֗וֹ אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וַהֲבֵאתֶ֣ם גָּז֗וּל וְאֶת הַפִּסֵּ֙חַ֙ וְאֶת הַ֣חוֹלֶ֔ה וַהֲבֵאתֶ֖ם אֶת הַמִּנְחָ֑ה הַאֶרְצֶ֥ה אוֹתָ֛הּ מִיֶּדְכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וְאַתֶּ֖םH859 מְחַלְּלִ֣יםH2490 אוֹת֑וֹH853 בֶּאֱמָרְכֶ֗םH559 שֻׁלְחַ֤ןH7979 אֲדֹנָי֙H136 מְגֹאָ֣לH1351 ה֔וּאH1931 וְנִיב֖וֹH5108 נִבְזֶ֥הH959 אָכְלֽוֹ׃H400


המקור העברי

וְאַתֶּם מְחַלְּלִים אֹותֹו בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל הוּא וְנִיבֹו נִבְזֶה אָכְלֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/אַתֶּ֖ם
ve./'a.Tem H859 HC/Pp2mp and/ you
מְחַלְּלִ֣ים
me.cha.le.Lim H2490 HVprmpa (are) profaning
אוֹת֑/וֹ
'o.T/o H853 HTo/Sp3ms (obj.)/ it
בֶּ/אֱמָרְ/כֶ֗ם
be./'e.ma.re./Khem H559 HR/Vqc/Sp2mp by/ saying/ you
שֻׁלְחַ֤ן
shul.Chan H7979 HNcmsc (the) table of
אֲדֹנָ/י֙
'a.do.Nai H136 HNcmpc/Sp1cs (the) Lord
מְגֹאָ֣ל
me.go.'Al H1351 HVPsmsa (is) defiled
ה֔וּא
Hu' H1931 HPp3ms it
וְ/נִיב֖/וֹ
ve./ni.V/o H5108 HC/Ncmsc/Sp3ms and/ fruit/ its
נִבְזֶ֥ה
niv.Zeh H959 HVNrmsa (is) despicable
אָכְלֽ/וֹ
'a.khe.L/o H400 HNcmsc/Sp3ms food/ its
הפניות שטרונג
  • H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
  • H400 — אֹכֶל (ʼôkel, o'-kel): מן אָכַל (ʼâkal) [H398]; אוכל, מזון
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H959 — בָּזָה (bâzâh, baw-zaw'): שורש קדום; לבוז, לזלזל
  • H1351 — גָּאַל (gâʼal, gaw-al'): שורש קדום, (המזוהה ליתר דיוק עם גָּאַל (gâʼal) [H1350], באמצעות הרעיון של שחרור, כלומר התנערות); ללכלך או (בהשאלה) לחלל
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2490 — חָלַל (châlal, khaw-lal'): שורש ראשוני (השווה חָלָה (châlâh) [H2470]); גם פועל גזור שם (מ־חָלִיל (châlîyl) [H2485]); בעיקרו: לנקוב, כלומר (בהשתמעות) לפצוע, להתיך; ובהוראה מושאלת: לחלל (אדם, מקום או דבר), להפר (את דברו), להחל (כאילו בפתיחת בקיע), לחלל בחליל
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H5108 — נוֹב (nôwb, nobe): או נֵיב (nêyb); מן נוּב (nûwb) [H5107]; תנובה, פרי, כפשוטו או בהשאלה
  • H7979 — שֻׁלְחָן (shulchân, shool-khawn'): מן שָׁלַח (shâlach) [H7971]; שולחן (על שם היותו פרוש); ומכאן, במשתמע, סעודה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלאכי › פרק 1 › פסוק 12