הבשורה על פי לוקאס 2:25

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > הבשורה על פי לוקאס > פרק 2 > פסוק 25

הבשורה על פי לוקאס 2:25


← הבשורה על פי לוקאס 2:24 הבשורה על פי לוקאס 2:25 (DEL1892) הבשורה על פי לוקאס 2:26 →
וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן כְּמִצְוַת תּוֹרַת יְהוָֹה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה׃
וְהִנֵּה אִישׁ בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן וְהוּא אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד מְחַכֶּה לְנֶחָמַת יִשְׂרָאֵל וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה עָלָיו׃
וְלוֹ נִגְלָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יִרְאֶה־מָּוֶת עַד אִם־רָאָה אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָֹה׃

נוסח הפסוק

DEL1892

וְהִנֵּהG2532 G2400 אִישׁG444 בִּירוּשָׁלַיִםG1722 G2419 וּשְׁמוֹG3739 G3686 שִׁמְעוֹןG4826 וְהוּאG2532 G3778 אִישׁG444 צַדִּיקG1342 וְחָסִידG2532 G2126 מְחַכֶּהG4327 לְנֶחָמַתG3874 יִשְׂרָאֵלG2474 וְרוּחַG2532 G4151 הַקֹּדֶשׁG40 הָיְתָהG2258 עָלָיו׃G1909 G846


המקור היווני

καὶ ἰδού, ἦν ἄνθρωπος ἐν Ἰερουσαλήμ, ᾧ ὄνομα Σιμεὼν, καὶ ὁ ἄνθρωπος οὗτος δίκαιος καὶ εὐλαβής, προσδεχόμενος παράκλησιν τοῦ Ἰσραήλ, καὶ Πνεῦμα Ἅγιον ἦν ἐπ’ αὐτόν

יוונית תעתיק שטרונג מורפולוגיה DEL1892
καὶ
kai G2532 CONJ
ἰδού,
idou G2400 V-2AAM-2S
ἦν
ēn G2258 V-IAI-3S
ἄνθρωπος
anthrōpos G444 N-NSM
ἐν
en G1722 PREP
Ἰερουσαλήμ,
Ierousalēm G2419 N-PRI
ᾧ
hō G3739 R-DSM
ὄνομα
onoma G3686 N-NSN
Σιμεὼν,
Simeōn G4826 N-PRI
καὶ
kai G2532 CONJ
ὁ
ho G3588 T-NSM —
ἄνθρωπος
anthrōpos G444 N-NSM
οὗτος
houtos G3778 D-NSM
δίκαιος
dikaios G1342 A-NSM
καὶ
kai G2532 CONJ
εὐλαβής,
eulabēs G2126 A-NSM
προσδεχόμενος
prosdechomenos G4327 V-PNP-NSM
παράκλησιν
paraklēsin G3874 N-ASF
τοῦ
tou G3588 T-GSM —
Ἰσραήλ,
Israēl G2474 N-PRI
καὶ
kai G2532 CONJ
Πνεῦμα
Pneuma G4151 N-NSN
Ἅγιον
Hagion G40 A-ASN
ἦν
ēn G2258 V-IAI-3S
ἐπ’
ep’ G1909 PREP
αὐτόν
auton G846 P-ASM
הקישו או מקדו (או רחפו) כדי לראות את הפירוש באנגלית
הפניות שטרונג
  • G40 — ἅγιος (hágios, hag'-ee-os): מן ἅγος (hágos) (דבר נורא) (השווה G53, G2282); מקודש (פיזית — טהור; מוסרית — חף מדופי; או דתית, טקסית — מוקדש)
  • G444 — ἄνθρωπος (ánthrōpos, anth'-ro-pos): מ־G435 ומ־ὤψ (ṓps) (הפנים; מן G3700); בעל פני אדם, כלומר בן אנוש
  • G846 — αὐτός (autós, ow-tos'): מן החלקיק αὖ (aû) (אולי קרוב לבסיס של G109 בשל הרעיון של רוח מבלבלת) (לאחור); כינוי הגוף החוזר "עצמו", המשמש (לבדו או בצורת ההשוואה G1438) לגוף שלישי, ו(בצירוף כינוי הגוף המתאים) גם ליתר הגופים. השווה G848.
  • G1342 — δίκαιος (díkaios, dik'-ah-yos): מן G1349; הוגן, ישר (באופיו או במעשיו); מכאן במשתמע: חף מפשע, קדוש (במובן מוחלט או יחסי)
  • G1722 — ἐν (en, en): מילת יחס ראשונית המציינת מיקום (קבוע) (במקום, בזמן או במצב), ומכאן (במשתמע) אמצעיות (בדרך של תיווך או של הבניה), כלומר יחס של מנוחה (ביניים בין G1519 לבין G1537); "בְּ־", אצל, על, על־ידי וכו'. משמשת לעיתים קרובות בהרכבים, במשמעות זהה למעשה; לעיתים רחוקות עם פעלי תנועה, ואז אין היא מציינת כיוון, פרט למקרים (באליפסה) שבהם הדבר נעשה באמצעות מילת יחס נפרדת (ושונה).
  • G1909 — ἐπί (epí, ep-ee'): מילת יחס ראשונית; במובנו המדויק, מציין הנחה על גבי (של זמן, מקום, סדר וכדומה), כיחס של התפלגות (עם יחסת הקניין), כלומר מעל, על גבי וכדומה; לציון מנוחה (עם יחסת המושא העקיף) אצל, על וכדומה; לציון כיוון (עם יחסת המושא הישיר) אל, אל על וכדומה. בהרכבים היא שומרת על משמעות זהה במהותה: ב־, על, וכדומה (במובן מילולי או מושאל).
  • G2126 — εὐλαβής (eulabḗs, yoo-lab-ace'): מן G2095 ומן G2983; הנוהג היטב (בזהירות), כלומר זהיר ומחושב (בהקשר דתי: אדוק, ירא אלוהים)
  • G2258 — ἦν (ēn, ane): צורת העבר הבלתי־מושלם (אימפרפקט) של G1510; אני (אתה וכו') הייתי (היית או הייתם)
  • G2400 — ἰδού (idoú, id-oo'): ציווי בבניין אמצעי, גוף שני יחיד, של G1492; משמש כצורת ציווי: הנה!
  • G2419 — Ἱερουσαλήμ (Hierousalḗm, hee-er-oo-sal-ame'): ממקור עברי (H3389); הירוסלם (כלומר ירושלם), בירת פלשתינה. השווה G2414.
  • G2474 — Ἰσραήλ (Israḗl, is-rah-ale'): ממקור עברי (H3478); ישראל (כלומר יִשְׂרָאֵל), השם שניתן ליעקב, ובכלל זה צאצאיו (כפשוטו או בהשאלה)
  • G2532 — καί (kaí, kahee): ככל הנראה מילית יסודית, בעלת כוח מחבר ולעתים גם כוח מצטבר; וְ־, גם, אף, אם כן, כמו כן, וכו'; משמש לעיתים קרובות בצירוף (או בהרכב) עם מיליות אחרות או עם מילים קצרות
  • G3686 — ὄνομα (ónoma, on'-om-ah): מנגזרת משוערת של הבסיס של G1097 (השווה G3685); "שם" (כפשוטו או בהשאלה) (סמכות, אופי)
  • G3739 — ὅς (hós, hos): כנראה מילה ראשונית (או אולי צורה של מילת היידוע G3588); כינוי הזיקה (ולעתים כינוי רומז), אשר, אשר, מה, ש-. ראה גם G3757.
  • G3778 — οὗτος (hoûtos, hoo'-tos): ממילת היידוע G3588 ומן G846; ההוא (היא או זה), כלומר זה או ההוא (לעיתים קרובות עם כפילות של תווית היידוע)
  • G3874 — παράκλησις (paráklēsis, par-ak'-lay-sis): מן G3870; תחינה, עידוד, נחמה
  • G4151 — πνεῦμα (pneûma, pnyoo'-mah): מן G4154; זרם אוויר, כלומר נשימה (משב) או משב רוח קלה; בדרך של אנלוגיה או בהשאלה, רוח, כלומר (באדם) הנפש התבונית, (מכאן במשתמע) עיקרון החיים, נטייה נפשית וכדומה, או (על-אנושית) מלאך, שד, או (אלוהית) אלוהים, רוחו של המשיח, רוח הקודש. השווה G5590.
  • G4327 — προσδέχομαι (prosdéchomai, pros-dekh'-om-ahee): מן G4314 ומן G1209; לקבל (לחברה, לאירוח, לאמון, או (בהשאלה) לשאת בסבלנות); במשתמע, לצפות ולחכות (בביטחון או בסבלנות)
  • G4826 — Συμεών (Symeṓn, soom-eh-one'): מאותו מקור כמו G4613; סימאון (כלומר שמעון), שמם של חמישה ישראלים

הטקסט היווני (⁦Textus Receptus⁩; ⁦Scrivener 1894⁩) כולל את מספרי שטרונג הבאים, אך הם אינם מתויגים במפורש בנוסח DEL1892:

  • G3588 — ὁ (ho, ho): תווית היידוע; ה' הידיעה (לעתים יש להוסיפה ולעתים היא נשמטת, לפי מטבע הלשון האנגלי)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (23): בראשית 49:18, תהלים 27:14, תהלים 37:37, תהלים 39:8, תהלים 130:5, ישעיה 30:18, ישעיה 64:3, מיכה 7:7, חבקוק 2:3, זכריה 11:11, הבשורה על פי מתי 1:19, הבשורה על פי לוקאס 12:36, הבשורה על פי לוקאס 23:50, הבשורה על פי לוקאס 23:51, הבשורה על פי יוחנן 14:26, מעשי השליחים 2:5, מעשי השליחים 8:2, מעשי השליחים 22:12, מעשי השליחים 26:7, האיגרת השנייה אל הקורינתים 1:5, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 1:10, האיגרת הראשונה אל טימותיוס 2:2, האיגרת אל העברים 6:18

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › הבשורה על פי לוקאס › פרק 2 › פסוק 25