• H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום) (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H953 — בּוֹר (bôwr, bore): מ־בּוּר (bûwr) [H952] (במובן של בֹּאר (bôʼr) [H877]); בור, חלל חפור (ובייחוד כזה המשמש כבור מים או כבית כלא) (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1144 — בִּנְיָמִין (Binyâmîyn, bin-yaw-mene'): מן בֵּן (bên) [H1121] ומן יָמִין (yâmîyn) [H3225]; בן (ה)יד הימין; בנימין, בנו הצעיר של יעקב; וכן השבט שיצא ממנו, ונחלתו (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H3414 — יִרְמְיָה (Yirmᵉyâh, yir-meh-yaw'): או יִרְמְיָהוּ (Yirmᵉyâhûw); מן רוּם (rûwm) [H7311] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה יקום; יִרְמְיָה, שם של שמונה או תשעה אנשים מישראל (EN)
• H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה (EN)
• H3569 — כּוּשִׁי (Kûwshîy, koo-shee'): בצורת שם ייחוס מ־כּוּשׁ (Kûwsh) [H3568]; כּוּשִׁי, או צאצא של כוש (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H5631 — סָרִיס (çârîyç, saw-reece'): או סָרִס (çâriç); משורש לא בשימוש שמשמעותו לסרס; סריס; ומכאן, משרת (בייחוד בחדרי הנשים), ומתוך כך גם פקיד בכיר בחצר המלוכה (EN)
• H5663 — עֶבֶד מֶלֶךְ (ʻEbed Melek, eh'-bed meh'-lek): מן עֶבֶד (ʻebed) [H5650] ומֶלֶךְ (melek) [H4428]; עבד מלך; עבד־מלך, סריס של צדקיהו (EN)
• H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה) (EN)
• H8179 — שַׁעַר (shaʻar, shah'-ar): מן שָׁעַר (shâʻar) [H8176] במשמעותו המקורית; פתח, כלומר דלת או שער (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• עֶֽבֶד מֶ֨לֶךְ — ירמיה 39:16-18
• הַכּוּשִׁ֜י — תהלים 68:32, ירמיה 13:23, הבשורה על פי מתי 8:11-12, הבשורה על פי מתי 20:16, הבשורה על פי לוקאס 10:30-36, הבשורה על פי לוקאס 13:29-30, מעשי השליחים 8:27-39
• סָרִ֗יס — מלכים ב 24:15, ירמיה 29:2, ירמיה 34:19
• הַמֶּ֔לֶךְ — דברים 21:19, איוב 29:7-17, ירמיה 37:13, עמוס 5:10

הפניות הדדיות (10): יהושע 20:4, מלכים ב 5:13, דברי הימים ב 18:25, משלי 31:8, ישעיה 56:3, ירמיה 20:2, ירמיה 26:16, זכריה 14:10, הבשורה על פי לוקאס 10:33, האיגרת אל העברים 13:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: בנימין; עֶבֶד־מֶלֶךְ; כּוּשׁ (אתיופיה); סריס; שערים; אלוהים; תפילת שתדלנות; ירמיהו; משרת המשיח (כומר/מטיף); אסירים; צדקיהו