ירמיה 26:16

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 26 > פסוק 16

ירמיה 26:16


← ירמיה 26:15 ירמיה 26:16 (MT) ירמיה 26:17 →
אַ֣ךְ׀ יָדֹ֣עַ תֵּדְע֗וּ כִּ֣י אִם מְמִתִ֣ים אַתֶּם֮ אֹתִי֒ כִּי דָ֣ם נָקִ֗י אַתֶּם֙ נֹתְנִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם וְאֶל הָעִ֥יר הַזֹּ֖את וְאֶל יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֣י בֶאֱמֶ֗ת שְׁלָחַ֤נִי יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְדַבֵּר֙ בְּאָזְנֵיכֶ֔ם אֵ֥ת כָּל הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ וְכָל הָעָ֔ם אֶל הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶל הַנְּבִיאִ֑ים אֵין לָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ מִשְׁפַּט מָ֔וֶת כִּ֗י בְּשֵׁ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵֽינוּ׃
וַיָּקֻ֣מוּ אֲנָשִׁ֔ים מִזִּקְנֵ֖י הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל כָּל קְהַ֥ל הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּאמְר֤וּH559 הַשָּׂרִים֙H8269 וְכָלH3605 הָעָ֔םH5971 אֶלH413 הַכֹּהֲנִ֖יםH3548 וְאֶלH413 הַנְּבִיאִ֑יםH5030 אֵיןH369 לָאִ֤ישׁH376 הַזֶּה֙H2088 מִשְׁפַּטH4941 מָ֔וֶתH4194 כִּ֗יH3588 בְּשֵׁ֛םH8034 יְהוָ֥הH3068 אֱלֹהֵ֖ינוּH430 דִּבֶּ֥רH1696 אֵלֵֽינוּ׃H413


המקור העברי

וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל־הָעָם אֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַנְּבִיאִים אֵין־לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט־מָוֶת כִּי בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּאמְר֤וּ
va/i.yo.me.Ru H559 HC/Vqw3mp and/ they said
הַ/שָּׂרִים֙
ha./sa.Rim H8269 HTd/Ncmpa the/ officials
וְ/כָל
ve./khol H3605 HC/Ncmsc and/ all
הָ/עָ֔ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
אֶל
'el- H413 HR to
הַ/כֹּהֲנִ֖ים
ha./ko.ha.Nim H3548 HTd/Ncmpa the/ priests
וְ/אֶל
ve./'el- H413 HC/R and/ to
הַ/נְּבִיאִ֑ים
ha./ne.vi.'Im H5030 HTd/Ncmpa the/ prophets
אֵין
'ein- H369 HTn not
לָ/אִ֤ישׁ
la./'Ish H376 HRd/Ncmsa (belongs) to the/ man
הַ/זֶּה֙
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
מִשְׁפַּט
mish.pat- H4941 HNcmsc a sentence of
מָ֔וֶת
Ma.vet H4194 HNcmsa death
כִּ֗י
Ki H3588 HC for
בְּ/שֵׁ֛ם
be./Shem H8034 HR/Ncmsc in/ (the) name of
יְהוָ֥ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֱלֹהֵ֖י/נוּ
'e.lo.Hei./nu H430 HNcmpc/Sp1cp God/ our
דִּבֶּ֥ר
di.Ber H1696 HVpp3ms he has spoken
אֵלֵֽי/נוּ
'e.Lei./nu H413 HR/Sp1cp to/ us
הפניות שטרונג
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4194 — מָוֶת (mâveth, maw'-veth): מן מוּת (mûwth) [H4191]; מוות (טבעי או אלים); בקונקרטי, המתים, מקומם או מצבם (שאול); בהשאלה, מגפה, חורבן
  • H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
  • H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8269 — שַׂר (sar, sar): מן שָׂרַר (sârar) [H8323]; אדם העומד בראש (מכל דרגה או מעמד)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 26 › פסוק 16