ירמיה 20:16

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 20 > פסוק 16

ירמיה 20:16


← ירמיה 20:15 ירמיה 20:16 (MT) ירמיה 20:17 →
אָר֣וּר הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר בִּשַּׂ֤ר אֶת אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר יֻֽלַּד לְךָ֖ בֵּ֣ן זָכָ֑ר שַׂמֵּ֖חַ שִׂמֳּחָֽהוּ׃
וְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא כֶּֽעָרִ֛ים אֲשֶׁר הָפַ֥ךְ יְהוָ֖ה וְלֹ֣א נִחָ֑ם וְשָׁמַ֤ע זְעָקָה֙ בַּבֹּ֔קֶר וּתְרוּעָ֖ה בְּעֵ֥ת צָהֳרָֽיִם׃
אֲשֶׁ֥ר לֹא מוֹתְתַ֖נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי לִ֤י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י וְרַחְמָ֖הֿ הֲרַ֥ת עוֹלָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וְהָיָה֙H1961 הָאִ֣ישׁH376 הַה֔וּאH1931 כֶּֽעָרִ֛יםH5892 אֲשֶׁרH834 הָפַ֥ךְH2015 יְהוָ֖הH3068 וְלֹ֣אH3808 נִחָ֑םH5162 וְשָׁמַ֤עH8085 זְעָקָה֙H2201 בַּבֹּ֔קֶרH1242 וּתְרוּעָ֖הH8643 בְּעֵ֥תH6256 צָהֳרָֽיִם׃H6672


המקור העברי

וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא כֶּעָרִים אֲשֶׁר־הָפַךְ יְהוָה וְלֹא נִחָם וְשָׁמַע זְעָקָה בַּבֹּקֶר וּתְרוּעָה בְּעֵת צָהֳרָיִם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/הָיָה֙
ve./ha.Yah H1961 HC/Vqq3ms and/ he will be
הָ/אִ֣ישׁ
ha./'Ish H376 HTd/Ncmsa the/ person
הַ/ה֔וּא
ha./Hu' H1931 HTd/Pp3ms (the)/ that
כֶּֽ/עָרִ֛ים
ke./'a.Rim H5892 HRd/Ncfpa like the/ cities
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr which
הָפַ֥ךְ
ha.Fakh H2015 HVqp3ms he overthrew
יְהוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
וְ/לֹ֣א
ve./Lo' H3808 HC/Tn and/ not
נִחָ֑ם
ni.Cham H5162 HVNp3ms he had compassion
וְ/שָׁמַ֤ע
ve./sha.Ma' H8085 HC/Vqq3ms and/ he will hear
זְעָקָה֙
ze.'a.Kah H2201 HNcfsa a cry of distress
בַּ/בֹּ֔קֶר
ba./Bo.ker H1242 HRd/Ncmsa in the/ morning
וּ/תְרוּעָ֖ה
u./te.ru.'Ah H8643 HC/Ncfsa and/ a shout of alarm
בְּ/עֵ֥ת
be./'Et H6256 HR/Ncbsc at/ (the) time of
צָהֳרָֽיִם
tzo.ho.Ra.yim H6672 HNcmpa noon(s)
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1242 — בֹּקֶר (bôqer, bo'-ker): מן בָּקַר (bâqar) [H1239]; בפועל, שחר (כהאיר היום); בדרך כלל, בוקר
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2015 — הָפַךְ (hâphak, haw-fak'): שורש קדום; להפוך, להתהפך; ומכאן — לשנות, להרוס מן היסוד, לשוב, לסלף
  • H2201 — זַעַק (zaʻaq, zah'-ak): ו(נקבה) זְעָקָה (zᵉʻâqâh); מן זָעַק (zâʻaq) [H2199]; צעקה או זעקה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H5162 — נָחַם (nâcham, naw-kham'): שורש ראשוני; בעיקרו: לגנוח, כלומר לנשום בכבדות; מכאן: להצטער, כלומר (במשמעות חיובית) לרחם, לנחם או (בבניין חוזר) להתחרט; או (במשמעות שלילית) להינקם
  • H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
  • H6256 — עֵת (ʻêth, ayth): מן עַד (ʻad) [H5703]; זמן, עת; ובייחוד (בתפקיד תואר הפועל עם מילת יחס) עתה, כאשר, וכדומה
  • H6672 — צֹהַר (tsôhar, tso'-har): מ־צָהַר (tsâhar) [H6671]; אור (כלומר חלון); בצורת הזוגי אור כפול, כלומר צהריים
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
  • H8643 — תְּרוּעָה (tᵉrûwʻâh, ter-oo-aw'): מן רוּעַ (rûwaʻ) [H7321]; רעש תרועה, כלומר קריאת שמחה או צעקת מלחמה; ובייחוד קול תקיעת החצוצרות, כאות אזעקה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 20 › פסוק 16