ירמיה 1:7
כתבי הקודש > ירמיה > פרק 1 > פסוק 7
ירמיה 1:7
| ← ירמיה 1:6 | ירמיה 1:7 (MT) | ירמיה 1:8 → |
|---|---|---|
וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה לֹא יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי נַ֖עַר אָנֹֽכִי׃
|
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אַל תֹּאמַ֖ר נַ֣עַר אָנֹ֑כִי כִּ֠י עַֽל כָּל אֲשֶׁ֤ר אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ תֵּלֵ֔ךְ וְאֵ֛ת כָּל אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖ תְּדַבֵּֽר׃
|
אַל תִּירָ֖א מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהַצִּלֶ֖ךָ נְאֻם יְהוָֽה׃
|
נוסח הפסוק
וַיֹּ֤אמֶרH559 יְהוָה֙H3068 אֵלַ֔יH413 אַלH408 תֹּאמַ֖רH559 נַ֣עַרH5288 אָנֹ֑כִיH595 כִּ֠יH3588 עַֽלH5921 כָּלH3605 אֲשֶׁ֤רH834 אֶֽשְׁלָחֲךָ֙H7971 תֵּלֵ֔ךְH3212 וְאֵ֛תH853 כָּלH3605 אֲשֶׁ֥רH834 אֲצַוְּךָ֖H6680 תְּדַבֵּֽר׃H1696
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אַל־תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל־כָּל־אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יֹּ֤אמֶר |
va/i.Yo.mer | H559 | HC/Vqw3ms | and/ he said |
יְהוָה֙ |
Yah.weh | H3068 | HNp | Yahweh |
אֵלַ֔/י |
'e.La/i | H413 | HR/Sp1cs | to/ me |
אַל |
'al- | H408 | HTn | may not |
תֹּאמַ֖ר |
to.Mar | H559 | HVqj2ms | you say |
נַ֣עַר |
Na.'ar | H5288 | HNcmsa | (am) a youth |
אָנֹ֑כִי |
'a.No.khi | H595 | HPp1cs | I |
כִּ֠י |
ki | H3588 | HC | for |
עַֽל |
'al- | H5921 | HR | to |
כָּל |
kol- | H3605 | HNcmsc | every |
אֲשֶׁ֤ר |
'a.Sher | H834 | HTr | (one) whom |
אֶֽשְׁלָחֲ/ךָ֙ |
'esh.la.cha./Kha | H7971 | HVqi1cs/Sp2ms | I will send/ you |
תֵּלֵ֔ךְ |
te.Lekh | H3212 | HVqi2ms | you will go |
וְ/אֵ֛ת |
ve./'Et | H853 | HC/To | and/ (obj.) |
כָּל |
kol- | H3605 | HNcmsc | all |
אֲשֶׁ֥ר |
'a.Sher | H834 | HTr | that |
אֲצַוְּ/ךָ֖ |
'a.tza.ve./Kha | H6680 | HVpi1cs/Sp2ms | I will command/ you |
תְּדַבֵּֽר |
te.da.Ber | H1696 | HVpi2ms | you will speak |
- H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
- H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני
- H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
- H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
- H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
- H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
- H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
- H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
- H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
- H6680 — צָוָה (tsâvâh, tsaw-vaw'): שורש קדום; (בבניין מוגבר) לכונן, לצוות
- H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
הפניות צולבות לפסוק
- תֵּלֵ֔ךְ — שמות 7:1-2, במדבר 22:20, במדבר 22:38, מלכים א 22:14, דברי הימים ב 18:13, ירמיה 1:17-18, יחזקאל 2:3-5, יחזקאל 3:17-21, יחזקאל 3:27, הבשורה על פי מתי 28:20, הבשורה על פי מרקוס 16:15-16, מעשי השליחים 20:27
הפניות הדדיות (20): שמות 6:29, שמות 38:22, יהושע 1:9, דברי הימים א 29:1, משלי 16:1, ישעיה 58:1, ירמיה 7:27, ירמיה 19:2, ירמיה 43:1, יחזקאל 2:7, עמוס 7:15, יונה 1:2, הבשורה על פי מתי 10:19, הבשורה על פי מתי 18:2, מעשי השליחים 2:4, מעשי השליחים 4:20, מעשי השליחים 9:15, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 2:1, האיגרת אל האפסים 6:20, איגרת יעקב 1:5
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Thompson Chain: התנ״ך — דבר אלוהים; הצדקה עצמית — הרשעה עצמית
- Torrey’s: עבודת שליחות של משרתי הקהילה
- Nave's: ילדים; תירוצים; ירמיהו; משרת המשיח (כומר/מטיף); נביאים
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין