כתבי הקודש > ירמיה > פרק 1 > פסוק 6

ירמיה 1:6

← ירמיה 1:5	ירמיה 1:6 (MT)	ירמיה 1:7 →
בְּטֶ֨רֶם אצורך בַבֶּ֙טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃	וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה לֹא יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי נַ֖עַר אָנֹֽכִי׃	וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אַל תֹּאמַ֖ר נַ֣עַר אָנֹ֑כִי כִּ֠י עַֽל כָּל אֲשֶׁ֤ר אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ תֵּלֵ֔ךְ וְאֵ֛ת כָּל אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖ תְּדַבֵּֽר׃

נוסח הפסוק

MT

וָאֹמַ֗ר^H559 אֲהָהּ֙^H162 אֲדֹנָ֣י^H136 יְהֹוִ֔ה^H3069 הִנֵּ֥ה^H2009 לֹא^H3808 יָדַ֖עְתִּי^H3045 דַּבֵּ֑ר^H1696 כִּי^H3588 נַ֖עַר^H5288 אָנֹֽכִי׃^H595

המקור העברי

וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהֹוִה הִנֵּה לֹא־יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי־נַעַר אָנֹכִי׃ פ

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וָ/אֹמַ֗ר	va./'o.Mar	H559	HC/Vqw1cs	and/ I said
אֲהָהּ֙	'a.Hah	H162	HTj	alas!
אֲדֹנָ֣/י	'a.do.Nai	H136	HNcmpc/Sp1cs	O Lord
יְהֹוִ֔ה	Yah.weh	H3069	HNp	Yahweh
הִנֵּ֥ה	hi.Neh	H2009	HTm	here!
לֹא	lo'-	H3808	HTn	not
יָדַ֖עְתִּי	ya.Da'.ti	H3045	HVqp1cs	I know
דַּבֵּ֑ר	da.Ber	H1696	HVpc	to speak
כִּי	ki-	H3588	HC	for
נַ֖עַר	Na.'ar	H5288	HNcmsa	(am) a youth
אָנֹֽכִי	'a.No.khi	H595	HPp1cs	I

הפניות שטרונג

H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
H162 — אֲהָהּ (ʼăhâhh, a-haw'): כנראה מילה קדומה המבטאת כאב בקריאה; אֲהָהּ! (קריאת צער או תחינה)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני
H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

כי אני יהוה רופאך — מלכים א 3:7-9
לֹא יָדַ֖עְתִּי — שמות 4:1, שמות 4:10-16, שמות 6:12, שמות 6:30, ישעיה 6:5
אֲדֹנָ֣י — ירמיה 4:10, ירמיה 14:13, ירמיה 32:17

הפניות הדדיות (19): שמות 3:11, שמות 4:11, שמות 4:13, במדבר 11:26, שופטים 6:15, שמואל א 3:15, שמואל א 18:18, מלכים א 3:9, דברי הימים א 29:1, משלי 25:6, ירמיה 20:7, יחזקאל 4:14, זכריה 2:8, הבשורה על פי מרקוס 13:11, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 2:1, האיגרת השנייה אל הקורינתים 3:5, האיגרת השנייה אל הקורינתים 10:10, האיגרת השנייה אל הקורינתים 12:9, איגרת יעקב 1:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: מנהיגים דתיים; הצדקה עצמית — הרשעה עצמית
Torrey’s: ענווה; תמימות
Nave's: ילדים; ספק; תירוצים; ענווה; ירמיהו; נביאים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 1 › פסוק 6

ירמיה 1:6

תוכן עניינים

ירמיה 1:6

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 1:6

ירמיה 1:6

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש