במדבר 11:26

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 11 > פסוק 26

במדבר 11:26


← במדבר 11:25 במדבר 11:26 (MT) במדבר 11:27 →
וַיֵּ֨רֶד יְהוָ֥ה׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי אֲנָשִׁ֣ים׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵיהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשָּׁאֲר֣וּH7604 שְׁנֵֽיH8147 אֲנָשִׁ֣ים׀H376 בַּֽמַּחֲנֶ֡הH4264 שֵׁ֣םH8034 הָאֶחָ֣ד׀H259 אֶלְדָּ֡דH419 וְשֵׁם֩H8034 הַשֵּׁנִ֨יH8145 מֵידָ֜דH4312 וַתָּ֧נַחH5117 עֲלֵיהֶ֣םH5921 הָר֗וּחַH7307 וְהֵ֙מָּה֙H1992 בַּכְּתֻבִ֔יםH3789 וְלֹ֥אH3808 יָצְא֖וּH3318 הָאֹ֑הֱלָהH168 וַיִּֽתְנַבְּא֖וּH5012 בַּֽמַּחֲנֶֽה׃H4264


המקור העברי

וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי־אֲנָשִׁים ׀ בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד ׀ אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּשָּׁאֲר֣וּ
va/i.yi.sha.'a.Ru H7604 HC/VNw3mp and/ they had remained
שְׁנֵֽי
she.nei- H8147 HAcmdc two
אֲנָשִׁ֣ים
'a.na.Shim H376 HNcmpa men
בַּֽ/מַּחֲנֶ֡ה
ba./ma.cha.Neh H4264 HRd/Ncbsa in the/ camp
שֵׁ֣ם
shem H8034 HNcmsc (the) name of
הָ/אֶחָ֣ד
ha./'e.Chad H259 HTd/Acmsa the/ one
אֶלְדָּ֡ד
'el.Dad H419 HNp (was) Eldad
וְ/שֵׁם֩
ve./Shem H8034 HC/Ncmsc and/ (the) name of
הַ/שֵּׁנִ֨י
ha./she.Ni H8145 HTd/Aomsa the/ second
מֵידָ֜ד
mei.Dad H4312 HNp (was) Medad
וַ/תָּ֧נַח
va./Ta.nach H5117 HC/Vqw3fs and/ it rested
עֲלֵי/הֶ֣ם
'a.lei./Hem H5921 HR/Sp3mp on/ them
הָ/ר֗וּחַ
ha./Ru.ach H7307 HTd/Ncbsa the/ spirit
וְ/הֵ֨מָּה֙
ve./He.mah H1992 HC/Pp3mp and/ they
בַּ/כְּתֻבִ֔ים
ba./ke.tu.Vim H3789 HRd/Vqsmpa among those/ written
וְ/לֹ֥א
ve./Lo' H3808 HC/Tn and/ not
יָצְא֖וּ
ya.tze.'U H3318 HVqp3cp they had gone out
הָ/אֹ֑הֱלָ/ה
ha./'O.he.la/h H168 HTd/Ncmsa/Sd the/ tent/ towards
וַ/יִּֽתְנַבְּא֖וּ
va/i.yit.na.be.'U H5012 HC/Vtw3mp and/ they prophesied
בַּֽ/מַּחֲנֶֽה
Ba./ma.cha.Neh H4264 HRd/Ncbsa in the/ camp
הפניות שטרונג
  • H168 — אֹהֶל (ʼôhel, o'-hel): מן אָהַל (ʼâhal) [H166]; אוהל (הנראה לעין בבירור ממרחק)
  • H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H419 — אֶלְדָּד (ʼEldâd, el-dad'): מן אֵל (ʼêl) [H410] ומן דּוֹד (dôwd) [H1730]; אלוהים אהב; אלדד, איש ישראלי
  • H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
  • H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3789 — כָּתַב (kâthab, kaw-thab'): שורש קדום; לחרות, לחקוק, ומכאן במשמעות מושאלת: לכתוב (לתאר, לחרות כתובת, לרשום הוראה, לחתום למטה)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4264 — מַחֲנֶה (machăneh, makh-an-eh'): מ־חָנָה (chânâh) [H2583]; מחנה (של נוסעים או של צבא); ומכאן צבא, בין כפשוטו (של אנשי צבא) ובין בהשאלה (של מחוללים, מלאכים, מקנה, ארבה, כוכבים; ואף של חצרות המקדש)
  • H4312 — מֵידָד (Mêydâd, may-dawd'): מ־יָדַד (yâdad) [H3032] במובן של אהבה; חביב; מֵידָד, איש ישראלי
  • H5012 — נָבָא (nâbâʼ, naw-baw'): שורש קדום; להתנבא, כלומר לדבר (או לשיר) בהשראה אלוהית (בין בניבוי העתיד ובין בדיבור פשוט)
  • H5117 — נוּחַ (nûwach, noo'-akh): שורש ראשוני; לנוח, כלומר להתיישב במקום; משמש בשלל רב של שימושים, כפשוטם וכהשאלה, בפעלים עומדים, יוצאים וגורמים (לשכון, להישאר, להניח, להציב, להניח לו, לסגת, לנחם וכדומה)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)
  • H7604 — שָׁאַר (shâʼar, shaw-ar'): שורש קדום; כפשוטו, לתפוח, כלומר להיות עודף ונותר (ובבניין הגורם: להותיר)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8145 — שֵׁנִי (shênîy, shay-nee'): מ־שָׁנָה (shânâh) [H8138]; בעיקרו כפול, כלומר שני; וגם בתפקיד תואר הפועל: שנית, שוב
  • H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 11 › פסוק 26