במדבר 11:26
כתבי הקודש > במדבר > פרק 11 > פסוק 26
במדבר 11:26
| ← במדבר 11:25 | במדבר 11:26 (MT) | במדבר 11:27 → |
|---|---|---|
וַיֵּ֨רֶד יְהוָ֥ה׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
|
וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי אֲנָשִׁ֣ים׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵיהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
|
וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
|
נוסח הפסוק
וַיִּשָּׁאֲר֣וּH7604 שְׁנֵֽיH8147 אֲנָשִׁ֣ים׀H376 בַּֽמַּחֲנֶ֡הH4264 שֵׁ֣םH8034 הָאֶחָ֣ד׀H259 אֶלְדָּ֡דH419 וְשֵׁם֩H8034 הַשֵּׁנִ֨יH8145 מֵידָ֜דH4312 וַתָּ֧נַחH5117 עֲלֵיהֶ֣םH5921 הָר֗וּחַH7307 וְהֵ֙מָּה֙H1992 בַּכְּתֻבִ֔יםH3789 וְלֹ֥אH3808 יָצְא֖וּH3318 הָאֹ֑הֱלָהH168 וַיִּֽתְנַבְּא֖וּH5012 בַּֽמַּחֲנֶֽה׃H4264
וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי־אֲנָשִׁים ׀ בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד ׀ אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יִּשָּׁאֲר֣וּ |
va/i.yi.sha.'a.Ru | H7604 | HC/VNw3mp | and/ they had remained |
שְׁנֵֽי |
she.nei- | H8147 | HAcmdc | two |
אֲנָשִׁ֣ים |
'a.na.Shim | H376 | HNcmpa | men |
בַּֽ/מַּחֲנֶ֡ה |
ba./ma.cha.Neh | H4264 | HRd/Ncbsa | in the/ camp |
שֵׁ֣ם |
shem | H8034 | HNcmsc | (the) name of |
הָ/אֶחָ֣ד |
ha./'e.Chad | H259 | HTd/Acmsa | the/ one |
אֶלְדָּ֡ד |
'el.Dad | H419 | HNp | (was) Eldad |
וְ/שֵׁם֩ |
ve./Shem | H8034 | HC/Ncmsc | and/ (the) name of |
הַ/שֵּׁנִ֨י |
ha./she.Ni | H8145 | HTd/Aomsa | the/ second |
מֵידָ֜ד |
mei.Dad | H4312 | HNp | (was) Medad |
וַ/תָּ֧נַח |
va./Ta.nach | H5117 | HC/Vqw3fs | and/ it rested |
עֲלֵי/הֶ֣ם |
'a.lei./Hem | H5921 | HR/Sp3mp | on/ them |
הָ/ר֗וּחַ |
ha./Ru.ach | H7307 | HTd/Ncbsa | the/ spirit |
וְ/הֵ֨מָּה֙ |
ve./He.mah | H1992 | HC/Pp3mp | and/ they |
בַּ/כְּתֻבִ֔ים |
ba./ke.tu.Vim | H3789 | HRd/Vqsmpa | among those/ written |
וְ/לֹ֥א |
ve./Lo' | H3808 | HC/Tn | and/ not |
יָצְא֖וּ |
ya.tze.'U | H3318 | HVqp3cp | they had gone out |
הָ/אֹ֑הֱלָ/ה |
ha./'O.he.la/h | H168 | HTd/Ncmsa/Sd | the/ tent/ towards |
וַ/יִּֽתְנַבְּא֖וּ |
va/i.yit.na.be.'U | H5012 | HC/Vtw3mp | and/ they prophesied |
בַּֽ/מַּחֲנֶֽה |
Ba./ma.cha.Neh | H4264 | HRd/Ncbsa | in the/ camp |
- H168 — אֹהֶל (ʼôhel, o'-hel): מן אָהַל (ʼâhal) [H166]; אוהל (הנראה לעין בבירור ממרחק)
- H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
- H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
- H419 — אֶלְדָּד (ʼEldâd, el-dad'): מן אֵל (ʼêl) [H410] ומן דּוֹד (dôwd) [H1730]; אלוהים אהב; אלדד, איש ישראלי
- H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
- H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
- H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
- H3789 — כָּתַב (kâthab, kaw-thab'): שורש קדום; לחרות, לחקוק, ומכאן במשמעות מושאלת: לכתוב (לתאר, לחרות כתובת, לרשום הוראה, לחתום למטה)
- H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
- H4264 — מַחֲנֶה (machăneh, makh-an-eh'): מ־חָנָה (chânâh) [H2583]; מחנה (של נוסעים או של צבא); ומכאן צבא, בין כפשוטו (של אנשי צבא) ובין בהשאלה (של מחוללים, מלאכים, מקנה, ארבה, כוכבים; ואף של חצרות המקדש)
- H4312 — מֵידָד (Mêydâd, may-dawd'): מ־יָדַד (yâdad) [H3032] במובן של אהבה; חביב; מֵידָד, איש ישראלי
- H5012 — נָבָא (nâbâʼ, naw-baw'): שורש קדום; להתנבא, כלומר לדבר (או לשיר) בהשראה אלוהית (בין בניבוי העתיד ובין בדיבור פשוט)
- H5117 — נוּחַ (nûwach, noo'-akh): שורש ראשוני; לנוח, כלומר להתיישב במקום; משמש בשלל רב של שימושים, כפשוטם וכהשאלה, בפעלים עומדים, יוצאים וגורמים (לשכון, להישאר, להניח, להציב, להניח לו, לסגת, לנחם וכדומה)
- H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
- H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)
- H7604 — שָׁאַר (shâʼar, shaw-ar'): שורש קדום; כפשוטו, לתפוח, כלומר להיות עודף ונותר (ובבניין הגורם: להותיר)
- H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
- H8145 — שֵׁנִי (shênîy, shay-nee'): מ־שָׁנָה (shânâh) [H8138]; בעיקרו כפול, כלומר שני; וגם בתפקיד תואר הפועל: שנית, שוב
- H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול
הפניות צולבות לפסוק
- וְלֹ֥א יָצְא֖וּ — שמות 3:11, שמות 4:13-14, שמואל א 10:22, שמואל א 20:26, ירמיה 1:6, ירמיה 36:5
הפניות הדדיות (10): במדבר 11:24, שמואל א 19:20, דברי הימים ב 20:14, ישעיה 11:2, יחזקאל 2:2, יחזקאל 11:5, הבשורה על פי מרקוס 9:38, הבשורה על פי יוחנן 3:26, איגרת פטרוס הראשונה 4:14, חזון יוחנן 11:3
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Thompson Chain: מנהיגים דתיים
- Torrey’s: בתי משפט; מסע ישראל במדבר; השראת רוח הקודש
- Nave's: אלדד; השראה; קנאות דתית; מֵידָד; משה; תפילה; צרה
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין