שמואל א 19:20
כתבי הקודש > שמואל א > פרק 19 > פסוק 20
שמואל א 19:20
| ← שמואל א 19:19 | שמואל א 19:20 (MT) | שמואל א 19:21 → |
|---|---|---|
וַיֻּגַּ֥ד לְשָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד בנוית בָּרָמָֽה׃
|
וַיִּשְׁלַ֨ח שָׁא֣וּל מַלְאָכִים֮ לָקַ֣חַת אֶת דָּוִד֒ וַיַּ֗רְא אֶֽת לַהֲקַ֤ת הַנְּבִיאִים֙ נִבְּאִ֔ים וּשְׁמוּאֵ֕ל עֹמֵ֥ד נִצָּ֖ב עֲלֵיהֶ֑ם וַתְּהִ֞י עַֽל מַלְאֲכֵ֤י שָׁאוּל֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם הֵֽמָּה׃
|
וַיַּגִּ֣דוּ לְשָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם הֵ֑מָּה וַיֹּ֣סֶף שָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים שְׁלִשִׁ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם הֵֽמָּה׃
|
נוסח הפסוק
וַיִּשְׁלַ֨חH7971 שָׁא֣וּלH7586 מַלְאָכִים֮H4397 לָקַ֣חַתH3947 אֶתH853 דָּוִד֒H1732 וַיַּ֗רְאH7200 אֶֽתH853 לַהֲקַ֤תH3862 הַנְּבִיאִים֙H5030 נִבְּאִ֔יםH5012 וּשְׁמוּאֵ֕לH8050 עֹמֵ֥דH5975 נִצָּ֖בH5324 עֲלֵיהֶ֑םH5921 וַתְּהִ֞יH1961 עַֽלH5921 מַלְאֲכֵ֤יH4397 שָׁאוּל֙H7586 ר֣וּחַH7307 אֱלֹהִ֔יםH430 וַיִּֽתְנַבְּא֖וּH5012 גַּםH1571 הֵֽמָּה׃H1992
וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת־דָּוִד וַיַּרְא אֶת־לַהֲקַת הַנְּבִיאִים נִבְּאִים וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם וַתְּהִי עַל־מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם־הֵמָּה׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יִּשְׁלַ֨ח |
va/i.yish.Lach | H7971 | HC/Vqw3ms | and/ he sent |
שָׁא֣וּל |
sha.'Ul | H7586 | HNp | Saul |
מַלְאָכִים֮ |
mal.'a.Khim | H4397 | HNcmpa | messengers |
לָ/קַ֣חַת |
la./Ka.chat | H3947 | HR/Vqc | to/ fetch |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
דָּוִד֒ |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
וַ/יַּ֗רְא |
va/i.Yar' | H7200 | HC/Vqw3ms | and/ he saw |
אֶֽת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
לַהֲקַ֤ת |
la.ha.Kat | H3862 | HNcfsc | (the) company of |
הַ/נְּבִיאִים֙ |
ha./ne.vi.'Im | H5030 | HTd/Ncmpa | the/ prophets |
נִבְּאִ֔ים |
ni.be.'Im | H5012 | HVNrmpa | prophesying |
וּ/שְׁמוּאֵ֕ל |
u./she.mu.'El | H8050 | HC/Np | and/ Samuel |
עֹמֵ֥ד |
'o.Med | H5975 | HVqrmsa | (was) standing |
נִצָּ֖ב |
ni.Tzav | H5324 | HVNrmsa | chief |
עֲלֵי/הֶ֑ם |
'a.lei./Hem | H5921 | HR/Sp3mp | over/ them |
וַ/תְּהִ֞י |
va./te.Hi | H1961 | HC/Vqw3fs | and/ it was |
עַֽל |
'al- | H5921 | HR | on |
מַלְאֲכֵ֤י |
mal.'a.Khei | H4397 | HNcmpc | (the) messengers of |
שָׁאוּל֙ |
sha.'Ul | H7586 | HNp | Saul |
ר֣וּחַ |
Ru.ach | H7307 | HNcbsc | (the) spirit of |
אֱלֹהִ֔ים |
'E.lo.Him | H430 | HNcmpa | God |
וַ/יִּֽתְנַבְּא֖וּ |
va/i.yit.na.be.'U | H5012 | HC/Vtw3mp | and/ they prophesied |
גַּם |
gam- | H1571 | HTa | also |
הֵֽמָּה |
He.mah | H1992 | HPp3mp | they |
- H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
- H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
- H3862 — לַהֲקָה (lahăqâh, lah-hak-aw'): כנראה מן שורש בלתי בשימוש שמשמעותו לאסוף; קהל, אספה
- H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
- H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה)
- H5012 — נָבָא (nâbâʼ, naw-baw'): שורש קדום; להתנבא, כלומר לדבר (או לשיר) בהשראה אלוהית (בין בניבוי העתיד ובין בדיבור פשוט)
- H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
- H5324 — נָצַב (nâtsab, naw-tsab'): שורש ראשוני; להציב, בשימושים שונים (כמשמעו או בהשאלה)
- H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
- H5975 — עָמַד (ʻâmad, aw-mad'): שורש קדום; לַעֲמוֹד, ביחסים שונים (כפשוטו ובהשאלה, בבניין עומד ובבניין יוצא)
- H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
- H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)
- H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
- H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
- H8050 — שְׁמוּאֵל (Shᵉmûwʼêl, sehm-oo-ale'): מצורת הבינוני הפעול של שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; נִשְׁמָע מֵאֵת אלוהים; שְׁמוּאֵל, שמם של שלושה ישראלים
הפניות צולבות לפסוק
- וישלח מלאכים — שמואל א 19:11, שמואל א 19:14, הבשורה על פי יוחנן 7:32, הבשורה על פי יוחנן 7:45
- וַיַּ֗רְא — במדבר 11:25-26, שמואל א 10:5-6, שמואל א 10:10, יואל 3:1, הבשורה על פי יוחנן 7:32, הבשורה על פי יוחנן 7:45, הבשורה על פי יוחנן 7:46-52, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 14:3, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 14:24-25
הפניות הדדיות (8): במדבר 24:2, שמואל א 19:23, מלכים ב 2:3, מלכים ב 4:38, מלכים ב 6:1, עמוס 2:11, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 12:10, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 5:20
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין