שמואל א 19:14
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > שמואל א > פרק 19 > פסוק 14
שמואל א 19:14
| ← שמואל א 19:13 | שמואל א 19:14 (MT) | שמואל א 19:15 → |
|---|---|---|
וַתִּקַּ֨ח מִיכַ֜ל אֶת הַתְּרָפִ֗ים וַתָּ֙שֶׂם֙ אֶל הַמִּטָּ֔ה וְאֵת֙ כְּבִ֣יר הָֽעִזִּ֔ים שָׂ֖מָה מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַתְּכַ֖ס בַּבָּֽגֶד׃
|
וַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים לָקַ֣חַת אֶת דָּוִ֑ד וַתֹּ֖אמֶר חֹלֶ֥ה הֽוּא׃
|
וַיִּשְׁלַ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת הַמַּלְאָכִ֔ים לִרְא֥וֹת אֶת דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הַעֲל֨וּ אֹת֧וֹ בַמִּטָּ֛ה אֵלַ֖י לַהֲמִתֽוֹ׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וַיִּשְׁלַ֥חH7971 שָׁא֛וּלH7586 מַלְאָכִ֖יםH4397 לָקַ֣חַתH3947 אֶתH853 דָּוִ֑דH1732 וַתֹּ֖אמֶרH559 חֹלֶ֥הH2470 הֽוּא׃H1931
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת־דָּוִד וַתֹּאמֶר חֹלֶה הוּא׃ פ
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יִּשְׁלַ֥ח |
va/i.yish.Lach | H7971 | HC/Vqw3ms | and/ he sent |
שָׁא֛וּל |
sha.'Ul | H7586 | HNp | Saul |
מַלְאָכִ֖ים |
mal.'a.Khim | H4397 | HNcmpa | messengers |
לָ/קַ֣חַת |
la./Ka.chat | H3947 | HR/Vqc | to/ fetch |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
דָּוִ֑ד |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
וַ/תֹּ֖אמֶר |
va./To.mer | H559 | HC/Vqw3fs | and/ she said |
חֹלֶ֥ה |
cho.Leh | H2470 | HVqrmsa | (is) sick |
הֽוּא |
Hu' | H1931 | HPp3ms | he |
הפניות שטרונג
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
- H2470 — חָלָה (châlâh, khaw-law'): שורש ראשוני (השווה חוּל (chûwl) [H2342], חָלָה (châlâh) [H2470], חָלַל (châlal) [H2490]); בעיקרו, להיות משופשף או בלוי; מכאן (בהשאלה) להיות חלש, חולה, מעונה; או (בבניין הגורם) להעציב, להחלות; וכן ללטף (בדברי חנופה), להתחנן
- H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
- H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה)
- H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
- H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- וַתֹּ֖אמֶר — יהושע 2:5, שמואל ב 16:17-19, שמואל ב 17:20
הפניות הדדיות (2): שמואל א 19:17, שמואל א 19:20
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין