כתבי הקודש > שמואל א > פרק 10 > פסוק 22

שמואל א 10:22

← שמואל א 10:21	שמואל א 10:22 (MT)	שמואל א 10:23 →
וַיַּקְרֵ֞ב אֶת שֵׁ֤בֶט בִּנְיָמִן֙ למשפחתו וַתִּלָּכֵ֖ד מִשְׁפַּ֣חַת הַמַּטְרִ֑י וַיִּלָּכֵד֙ שָׁא֣וּל בֶּן קִ֔ישׁ וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וְלֹ֥א נִמְצָֽא׃	וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד֙ בַּֽיהוָ֔ה הֲבָ֥א ע֖וֹד הֲלֹ֣ם אִ֑ישׁ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּה ה֥וּא נֶחְבָּ֖א אֶל הַכֵּלִֽים׃	וַיָּרֻ֙צוּ֙ וַיִּקָּחֻ֣הוּ מִשָּׁ֔ם וַיִּתְיַצֵּ֖ב בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וַיִּגְבַּהּ֙ מִכָּל הָעָ֔ם מִשִּׁכְמ֖וֹ וָמָֽעְלָה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשְׁאֲלוּ^H7592 עוֹד֙^H5750 בַּֽיהוָ֔ה^H3068 הֲבָ֥א^H935 ע֖וֹד^H5750 הֲלֹ֣ם^H1988 אִ֑ישׁ^H376 וַיֹּ֣אמֶר^H559 יְהוָ֔ה^H3068 הִנֵּה^H2009 ה֥וּא^H1931 נֶחְבָּ֖א^H2244 אֶל^H413 הַכֵּלִֽים׃^H3627

המקור העברי

וַיִּשְׁאֲלוּ־עֹוד בַּיהוָה הֲבָא עֹוד הֲלֹם אִישׁ ס וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה־הוּא נֶחְבָּא אֶל־הַכֵּלִים׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יִּשְׁאֲלוּ	va/i.yish.'a.lu-	H7592	HC/Vqw3mp	and/ they enquired
עוֹד֙	'Od	H5750	HD	again
בַּֽ/יהוָ֔ה	ba./Yah.weh	H3068	HR/Np	by/ Yahweh
הֲ/בָ֥א	ha./Va'	H935	HTi/Vqp3ms	¿/ has he come
ע֖וֹד	od	H5750	HD	yet
הֲלֹ֣ם	ha.Lom	H1988	HD	here
אִ֑ישׁ	'Ish	H376	HNcmsa	(the) man
וַ/יֹּ֣אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
הִנֵּה	hi.neh-	H2009	HTm	here!
ה֥וּא	hu'	H1931	HPp3ms	he
נֶחְבָּ֖א	nech.Ba'	H2244	HVNsmsa	(is) hiding himself
אֶל	'el-	H413	HR	into
הַ/כֵּלִֽים	ha./ke.Lim	H3627	HTd/Ncmpa	the/ baggage(s)

הפניות שטרונג

H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H1988 — הֲלֹם (hălôm, hal-ome'): מן ה״א הידיעה (ראה הָלְאָה (hâlᵉʼâh) [H1973]); הֲלום, לכאן
H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
H2244 — חָבָא (châbâʼ, khaw-baw'): שורש ראשוני (השווה חָבַב (châbab) [H2245]); להסתיר, להיחבא
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3627 — כְּלִי (kᵉlîy, kel-ee'): מן כָּלָה (kâlâh) [H3615]; דבר מוכן, כלומר כל מכשיר או חפץ (כגון כלי עבודה, כלי שימוש, לבוש, כלי קיבול או כלי נשק)
H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד
H7592 — שָׁאַל (shâʼal, shaw-al'): או שָׁאֵל (shâʼêl); שורש קדום; לשאול, לדרוש בדבר; ומכאן, לבקש; ובהרחבה, לתבוע

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

נֶחְבָּ֖א — שמואל א 9:21, שמואל א 15:17, הבשורה על פי לוקאס 14:11
וַיִּשְׁאֲלוּ — במדבר 27:21, שופטים 1:1, שופטים 20:18, שופטים 20:23, שופטים 20:28, שמואל א 23:2-4, שמואל א 23:11-12

הפניות הדדיות (4): בראשית 25:22, בראשית 45:20, במדבר 11:26, ירמיה 21:2

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: שאול
Nave's: מצפה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 10 › פסוק 22

שמואל א 10:22

תוכן עניינים

שמואל א 10:22

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 10:22

שמואל א 10:22

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש