כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 2 > פסוק 7

יחזקאל 2:7

← יחזקאל 2:6	יחזקאל 2:7 (MT)	יחזקאל 2:8 →
וְאַתָּ֣ה בֶן אָ֠דָם אַל תִּירָ֨א מֵהֶ֜ם וּמִדִּבְרֵיהֶ֣ם אַל תִּירָ֗א כִּ֣י סָרָבִ֤ים וְסַלּוֹנִים֙ אוֹתָ֔ךְ וְאֶל עַקְרַבִּ֖ים אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֑ב מִדִּבְרֵיהֶ֤ם אַל תִּירָא֙ וּמִפְּנֵיהֶ֣ם אַל תֵּחָ֔ת כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃	וְדִבַּרְתָּ֤ אֶת דְּבָרַי֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִֽם יִשְׁמְע֖וּ וְאִם יֶחְדָּ֑לוּ כִּ֥י מְרִ֖י הֵֽמָּה׃	וְאַתָּ֣ה בֶן אָדָ֗ם שְׁמַע֙ אֵ֤ת אֲשֶׁר אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל תְּהִי מֶ֖רִי כְּבֵ֣ית הַמֶּ֑רִי פְּצֵ֣ה פִ֔יךָ וֶאֱכֹ֕ל אֵ֥ת אֲשֶׁר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן אֵלֶֽיךָ׃

נוסח הפסוק

MT

וְדִבַּרְתָּ֤^H1696 אֶת^H853 דְּבָרַי֙^H1697 אֲלֵיהֶ֔ם^H413 אִֽם^H518 יִשְׁמְע֖וּ^H8085 וְאִם^H518 יֶחְדָּ֑לוּ^H2308 כִּ֥י^H3588 מְרִ֖י^H4805 הֵֽמָּה׃^H1992

המקור העברי

וְדִבַּרְתָּ אֶת־דְּבָרַי אֲלֵיהֶם אִם־יִשְׁמְעוּ וְאִם־יֶחְדָּלוּ כִּי מְרִי הֵמָּה׃ פ

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/דִבַּרְתָּ֤	ve./di.bar.Ta	H1696	HC/Vpp2ms	and/ you will speak
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
דְּבָרַ/י֙	de.va.Ra/i	H1697	HNcmpc/Sp1cs	words/ my
אֲלֵי/הֶ֔ם	'a.lei./Hem	H413	HR/Sp3mp	to/ them
אִֽם	'im-	H518	HC	whether
יִשְׁמְע֖וּ	yish.me.'U	H8085	HVqi3mp	they will listen
וְ/אִם	ve./'im-	H518	HC/C	and/ or
יֶחְדָּ֑לוּ	yech.Da.lu	H2308	HVqi3mp	they will refrain
כִּ֥י	ki	H3588	HC	for
מְרִ֖י	me.Ri	H4805	HNcmsa	(are) rebellious
הֵֽמָּה	He.mah	H1992	HPp3mp	they

הפניות שטרונג

H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
H2308 — חָדַל (châdal, khaw-dal'): שורש ראשוני; במובן המדויק, להיות רפוי, כלומר (במשמעות נגזרת) לחדול; (בהשאלה) להיות חסר או בטל
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H4805 — מְרִי (mᵉrîy, mer-ee'): מן מָרָה (mârâh) [H4784]; מרירות, כלומר (בהשאלה) מרי, מרד; ובהוראה קונקרטית: מר, או מורד
H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אתה — ירמיה 1:7, ירמיה 1:17, ירמיה 23:28, ירמיה 26:2, יחזקאל 3:10, יחזקאל 3:17, יונה 3:2, הבשורה על פי מתי 28:20
אם — יחזקאל 2:5

הפניות הדדיות (30): שמות 6:29, שמות 7:26, במדבר 9:8, דברי הימים ב 18:13, איוב 36:2, תהלים 40:11, ישעיה 63:10, ירמיה 1:8, ירמיה 15:10, ירמיה 15:19, ירמיה 17:20, ירמיה 23:22, ירמיה 34:6, ירמיה 36:14, ירמיה 38:21, ירמיה 42:4, ירמיה 42:21, ירמיה 44:24, יחזקאל 3:4, יחזקאל 3:11, יחזקאל 11:5, יחזקאל 11:25, יחזקאל 14:4, יחזקאל 20:27, יחזקאל 33:7, יחזקאל 40:4, יונה 1:2, הבשורה על פי מרקוס 12:14, מעשי השליחים 4:11, מעשי השליחים 26:19

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: התנ״ך — דבר אלוהים
Torrey’s: מרד באלוהים; תוכחה
Nave's: נסוגים מן האמונה; משרת המשיח (כומר/מטיף)

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 2 › פסוק 7

יחזקאל 2:7

תוכן עניינים

יחזקאל 2:7

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

יחזקאל 2:7

יחזקאל 2:7

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש