בראשית 49:1

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > בראשית > פרק 49 > פסוק 1

בראשית 49:1


← בראשית 48:22 בראשית 49:1 (MT) בראשית 49:2 →
וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֙חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי׃
וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃
הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקְרָ֥אH7121 יַעֲקֹ֖בH3290 אֶלH413 בָּנָ֑יוH1121 וַיֹּ֗אמֶרH559 הֵאָֽסְפוּ֙H622 וְאַגִּ֣ידָהH5046 לָכֶ֔ם אֵ֛תH853 אֲשֶׁרH834 יִקְרָ֥אH7122 אֶתְכֶ֖םH853 בְּאַחֲרִ֥יתH319 הַיָּמִֽים׃H3117


המקור העברי

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל־בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּקְרָ֥א
va/i.yik.Ra' H7121 HC/Vqw3ms and/ he summoned
יַעֲקֹ֖ב
ya.'a.Ko H3290 HNp Jacob
אֶל
'el- H413 HR (to)
בָּנָ֑י/ו
ba.Na/v H1121 HNcmpc/Sp3ms sons/ his
וַ/יֹּ֗אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
הֵאָֽסְפוּ֙
he.'a.se.Fu H622 HVNv2mp gather yourselves
וְ/אַגִּ֣ידָה
ve./'a.Gi.dah H5046 HC/Vhi1cs so/ let me tell
לָ/כֶ֔ם
la./Khem HR/Sp2mp to/ you
אֵ֛ת
'et H853 HTo (obj.)
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr (that) which
יִקְרָ֥א
yik.Ra' H7122 HVqi3ms it will happen to
אֶתְ/כֶ֖ם
'et./Khem H853 HTo/Sp2mp (obj.)/ you
בְּ/אַחֲרִ֥ית
be./'a.cha.Rit H319 HR/Ncfsc at/ (the) end of
הַ/יָּמִֽים
hai./ya.Mim H3117 HTd/Ncmpa the/ days
הפניות שטרונג
  • H319 — אַחֲרִית (ʼachărîyth, akh-ar-eeth'): מן אַחַר (ʼachar) [H310]; האחרון או הסוף, ומכאן — העתיד; וגם צאצאים
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H622 — אָסַף (ʼâçaph, aw-saf'): שורש קדום; לאסוף לכל מטרה שהיא; ומכאן — לקבל, ליטול, כלומר להסיר (להשמיד, להשאיר אחריו, לאגור, להשיב וכדומה)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3290 — יַעֲקֹב (Yaʻăqôb, yah-ak-obe'): מן עָקַב (ʻâqab) [H6117]; אוחז־עקב (כלומר, מחליף במרמה); יעקב, אבי האומה הישראלי
  • H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7122 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני; לִפְגּוֹשׁ, להיתקל, בין במקרה ובין בדרך עוינת

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › בראשית › פרק 49 › פסוק 1