בראשית 4:26

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > בראשית > פרק 4 > פסוק 26

בראשית 4:26


← בראשית 4:25 בראשית 4:26 (MT) בראשית 5:1 →
וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃
וּלְשֵׁ֤ת גַּם הוּא֙ יֻלַּד בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

וּלְשֵׁ֤תH8352 גַּםH1571 הוּא֙H1931 יֻלַּדH3205 בֵּ֔ןH1121 וַיִּקְרָ֥אH7121 אֶתH853 שְׁמ֖וֹH8034 אֱנ֑וֹשׁH583 אָ֣זH227 הוּחַ֔לH2490 לִקְרֹ֖אH7121 בְּשֵׁ֥םH8034 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

וּלְשֵׁת גַּם־הוּא יֻלַּד־בֵּן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו אֱנֹושׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וּ/לְ/שֵׁ֤ת
u/l./Shet H8352 HC/R/Np and/ to/ Seth
גַּם
gam- H1571 HTa also
הוּא֙
hu' H1931 HPp3ms he
יֻלַּד
yu.lad- H3205 HVPp3ms he was born
בֵּ֔ן
Ben H1121 HNcmsa a son
וַ/יִּקְרָ֥א
va/i.yik.Ra' H7121 HC/Vqw3ms and/ he called
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
שְׁמ֖/וֹ
she.M/o H8034 HNcmsc/Sp3ms name/ his
אֱנ֑וֹשׁ
'e.No.osh H583 HNp Enosh
אָ֣ז
'az H227 HD then
הוּחַ֔ל
hu.Chal H2490 HVHp3ms it was begun
לִ/קְרֹ֖א
li/k.Ro' H7121 HR/Vqc to/ call
בְּ/שֵׁ֥ם
be./Shem H8034 HR/Ncmsc on/ (the) name of
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H227 — אָז (ʼâz, awz): תואר הפועל רומז; אז, בעת ההיא או במקום ההוא; וגם כמילת קישור: לפיכך, על כן
  • H583 — אֱנוֹשׁ (ʼĔnôwsh, en-ohsh'): זהה ל־אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; אֱנוֹשׁ, בנו של שת
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2490 — חָלַל (châlal, khaw-lal'): שורש ראשוני (השווה חָלָה (châlâh) [H2470]); גם פועל גזור שם (מ־חָלִיל (châlîyl) [H2485]); בעיקרו: לנקוב, כלומר (בהשתמעות) לפצוע, להתיך; ובהוראה מושאלת: לחלל (אדם, מקום או דבר), להפר (את דברו), להחל (כאילו בפתיחת בקיע), לחלל בחליל
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3205 — יָלַד (yâlad, yaw-lad'): שורש ראשוני; ללדת ולד; בבניין הגורם, להוליד; במובן הרפואי, לשמש כמיילדת; ובמובן המסוים, להראות ייחוס משפחתי
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8352 — שֵׁת (Shêth, shayth): מן שִׁית (shîyth) [H7896]; מוצב, כלומר מוחלף; שֵׁת, בנו השלישי של אדם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › בראשית › פרק 4 › פסוק 26