בראשית 4:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > בראשית > פרק 4 > פסוק 2

בראשית 4:2


← בראשית 4:1 בראשית 4:2 (MT) בראשית 4:3 →
וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת יְהוָֽה׃
וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת אָחִ֖יו אֶת הָ֑בֶל וַֽיְהִי הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃
וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַתֹּ֣סֶףH3254 לָלֶ֔דֶתH3205 אֶתH853 אָחִ֖יוH251 אֶתH853 הָ֑בֶלH1893 וַֽיְהִיH1961 הֶ֙בֶל֙H1893 רֹ֣עֵהH7462 צֹ֔אןH6629 וְקַ֕יִןH7014 הָיָ֖הH1961 עֹבֵ֥דH5647 אֲדָמָֽה׃H127


המקור העברי

וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת־אָחִיו אֶת־הָבֶל וַיְהִי־הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/תֹּ֣סֶף
va./To.sef H3254 HC/Vhw3fs and/ she repeated
לָ/לֶ֔דֶת
la./Le.det H3205 HR/Vqc to/ give birth to
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
אָחִ֖י/ו
'a.Chi/v H251 HNcmsc/Sp3ms brother/ his
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ֑בֶל
Ha.vel H1893 HNp Abel
וַֽ/יְהִי
va/y.hi- H1961 HC/Vqw3ms and/ he was
הֶ֨בֶל֙
he.vel H1893 HNp Abel
רֹ֣עֵה
Ro.'eh H7462 HVqrmsc a herder of
צֹ֔אן
Tzon H6629 HNcbsa sheep
וְ/קַ֕יִן
ve./Ka.yin H7014 HC/Np and/ Cain
הָיָ֖ה
ha.Yah H1961 HVqp3ms he was
עֹבֵ֥ד
'o.Ved H5647 HVqrmsc a tiller of
אֲדָמָֽה
'a.da.Mah H127 HNcfsa (the) ground
הפניות שטרונג
  • H127 — אֲדָמָה (ʼădâmâh, ad-aw-maw'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אדמה (על שום אדמומיותה הכללית)
  • H251 — אָח (ʼâch, awkh): מילה ראשונית; אח (במובן הרחב ביותר — הן של קרבת דם ממשית והן של זיקה או דמיון מושאלים (כמו "אב"))
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1893 — הֶבֶל (Hebel, heh'-bel): זהה ל־הֶבֶל (hebel) [H1892]; הֶבֶל, בנו של אדם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3205 — יָלַד (yâlad, yaw-lad'): שורש ראשוני; ללדת ולד; בבניין הגורם, להוליד; במובן הרפואי, לשמש כמיילדת; ובמובן המסוים, להראות ייחוס משפחתי
  • H3254 — יָסַף (yâçaph, yaw-saf'): שורש ראשוני; להוסיף או להרבות (לעיתים קרובות בשימוש של תואר־פועל: להוסיף לעשות דבר, להמשיך לעשותו)
  • H5647 — עָבַד (ʻâbad, aw-bad'): שורש ראשוני; לעבוד (בכל מובן שהוא); ומכאן — לשרת, לעבד את האדמה, (בבניין הגורם) לשעבד וכדומה
  • H6629 — צֹאן (tsôʼn, tsone): או צאוֹן (tsʼôwn); (תהילים 144:13), משורש בלתי־משומש שמשמעותו לנדוד; שם קיבוצי לעדר (של כבשים או עזים); וכן בהשאלה (על בני אדם)
  • H7014 — קַיִן (Qayin, kah'-yin): אותה מילה כמו קַיִן (qayin) [H7013] (עם משחק מילים על הזיקה ל־קָנָה (qânâh) [H7069]); קַיִן, שמו של הבן הראשון, וכן שם מקום בארץ ישראל ושם שבט מזרחי
  • H7462 — רָעָה (râʻâh, raw-aw'): שורש קדום; לרעות צאן; כלומר להוליכו למרעה; ובבניין עומד — לרעות, לאכול עשב (כפשוטו או בהשאלה); בדרך כלל למשול; ובהרחבה — להתרועע עם (כידיד)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › בראשית › פרק 4 › פסוק 2