• H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק (EN)
• H168 — אֹהֶל (ʼôhel, o'-hel): מן אָהַל (ʼâhal) [H166]; אוהל (הנראה לעין בבירור ממרחק) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2989 — יָבָל (Yâbâl, yaw-bawl'): זהה ל־יָבָל (yâbâl) [H2988]; יָבָל, אדם מן הדורות שלפני המבול (EN)
• H3205 — יָלַד (yâlad, yaw-lad'): שורש ראשוני; ללדת ולד; בבניין הגורם, להוליד; במובן הרפואי, לשמש כמיילדת; ובמובן המסוים, להראות ייחוס משפחתי (EN)
• H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה (EN)
• H4735 — מִקְנֶה (miqneh, mik-neh'): מן קָנָה (qânâh) [H7069]; דבר שנקנה, כלומר רכוש, אך רק מקנה (בעלי חיים); בהפשטה, קניין (EN)
• H5711 — עָדָה (ʻÂdâh, aw-daw'): מן עָדָה (ʻâdâh) [H5710]; עיטור; עָדָה, שמן של שתי נשים (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• יֹשֵׁ֥ב — בראשית 4:2, בראשית 25:27, ירמיה 35:9-10, האיגרת אל העברים 11:9
• אֲבִ֕י — שמואל א 10:12
• ה' הידיעה — בראשית 4:21, דברי הימים א 2:50-52, דברי הימים א 4:4-5, הבשורה על פי יוחנן 8:44, האיגרת אל הרומאים 4:11-12

הפניות הדדיות (1): בראשית 13:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: אמנויות של ה־; אוהלים
• Nave's: עדה; דורות שלפני המבול; אמנות; ייחוס; יָבָל; למך; אוהל