עמוס 5:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > עמוס > פרק 5 > פסוק 14

עמוס 5:14


← עמוס 5:13 עמוס 5:14 (MT) עמוס 5:15 →
לָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃
דִּרְשׁוּ ט֥וֹב וְאַל רָ֖ע לְמַ֣עַן תִּֽחְי֑וּ וִיהִי כֵ֞ן יְהוָ֧ה אֱלֹהֵֽי צְבָא֛וֹת אִתְּכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּֽם׃
שִׂנְאוּ רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וְהַצִּ֥יגוּ בַשַּׁ֖עַר מִשְׁפָּ֑ט אוּלַ֗י יֶֽחֱנַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף׃

נוסח הפסוק

MT

דִּרְשׁוּH1875 ט֥וֹבH2896 וְאַלH408 רָ֖עH7451 לְמַ֣עַןH4616 תִּֽחְי֑וּH2421 וִיהִיH1961 כֵ֞ןH3651 יְהוָ֧הH3068 אֱלֹהֵֽיH430 צְבָא֛וֹתH6635 אִתְּכֶ֖םH854 כַּאֲשֶׁ֥רH834 אֲמַרְתֶּֽם׃H559


המקור העברי

דִּרְשׁוּ־טֹוב וְאַל־רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי־כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי־צְבָאֹות אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
דִּרְשׁוּ
dir.shu- H1875 HVqv2mp seek
ט֥וֹב
Tov H2896 HAamsa good
וְ/אַל
ve./'al- H408 HC/Tn and/ may not (it be)
רָ֖ע
ra' H7451 HAamsa evil
לְמַ֣עַן
le.Ma.'an H4616 HR so that
תִּֽחְי֑וּ
tich.Yu H2421 HVqi2mp you will live
וִ/יהִי
vi./hi- H1961 HC/Vqj3ms and/ it may be
כֵ֞ן
khen H3651 HD thus
יְהוָ֧ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֱלֹהֵֽי
'e.lo.hei- H430 HNcmpc God of
צְבָא֛וֹת
tze.va.'ot H6635 HNcbpa hosts
אִתְּ/כֶ֖ם
'i.te./Khem H854 HR/Sp2mp (will be) with/ you
כַּ/אֲשֶׁ֥ר
ka./'a.Sher H834 HR/Tr just/ as
אֲמַרְתֶּֽם
'a.mar.Tem H559 HVqp2mp you have said
הפניות שטרונג
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה
  • H1875 — דָּרַשׁ (dârash, daw-rash'): שורש ראשוני; בעיקרו, לדרוך או לפקוד מקום בתדירות; בדרך כלל ללכת אחרי (לשם רדיפה או חיפוש); ומכאן, לבקש או לשאול; ובמובן מיוחד — לעבוד את אלוהים
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2421 — חָיָה (châyâh, khaw-yaw'): שורש ראשוני (השווה חָוָה (châvâh) [H2331], חָיָה (châyâh) [H2421]); לחיות, בין כפשוטו ובין בהשאלה; ובבניין הגורם, להחיות
  • H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
  • H4616 — מַעַן (maʻan, mah'-an): מ־עָנָה (ʻânâh) [H6030]; בעיקרו, שימת לב, כלומר תכלית; משמש רק כתואר־פועל: בגלל, בשל (כמניע או כמטרה), ובמובן תכליתי: למען, כדי ש־
  • H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים)
  • H7451 — רַע (raʻ, rah): מ־רָעַע (râʻaʻ) [H7489]; רע, או (כשם עצם) רוע (בטבע או במוסר)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › עמוס › פרק 5 › פסוק 14