• H54 — אֶבְיָתָר (ʼEbyâthâr, ab-yaw-thawr'): צורה מקוצרת של אָב (ʼâb) [H1] ושל יָתַר (yâthar) [H3498]; אבי שפע (כלומר, נדיב); אביתר, איש ישראלי (EN)
• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H727 — אָרוֹן (ʼârôwn, aw-rone'): או אָרֹן (ʼârôn); מן אָרָה (ʼârâh) [H717] (במשמעות של איסוף); תיבה, ארגז (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה (EN)
• H1285 — בְּרִית (bᵉrîyth, ber-eeth'): מן בָּרָה (bârâh) [H1262] (במשמעות של חיתוך (כמו בָּרָא (bârâʼ) [H1254])); ברית, הסכם (הקרוי כך משום שנכרת במעבר בין בתרי הבשר) (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה! (EN)
• H3332 — יָצַק (yâtsaq, yaw-tsak'): שורש קדום; כמשמעו, לשפוך (בפועל יוצא או עומד); מכאן, להתיך או ליצוק מתכת; בהרחבה, להציב באיתן, להקשות או להתקשות (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H3881 — לֵוִיִּי (Lêvîyîy, lay-vee-ee'): או לֵוִי (Lêvîy); באופן פטרונימי מ־לֵוִי (Lêvîy) [H3878]; לֵוִי, בן שבט לוי או צאצא של לוי (EN)
• H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים (EN)
• H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי (EN)
• H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות) (EN)
• H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם) (EN)
• H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב) (EN)
• H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים (EN)
• H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר (EN)
• H6659 — צָדוֹק (Tsâdôwq, tsaw-doke'): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; צדיק; צדוק, שמם של שמונה או תשעה ישראלים (EN)
• H8552 — תָּמַם (tâmam, taw-mam'): שורש קדום; להשלים, לתום, במובן חיובי או שלילי, כפשוטו או בהשאלה, בפועל יוצא או בפועל עומד (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• נֹֽשְׂאִים֙ — במדבר 4:15, במדבר 7:9, יהושע 3:3, יהושע 3:6, יהושע 3:15-17, יהושע 4:16-18, יהושע 6:4, יהושע 6:6, שמואל א 4:3-5, שמואל א 4:11, שמואל ב 6:13, דברי הימים א 15:2
• צָד֜וֹק — שמואל ב 8:17, שמואל ב 15:27, שמואל ב 15:35, שמואל ב 20:25, מלכים א 1:8, מלכים א 2:35, מלכים א 4:2-4, דברי הימים א 5:34-38, יחזקאל 48:11

הפניות הדדיות (7): שמואל א 14:18, מלכים א 1:7, מלכים א 2:26, דברי הימים א 6:38, דברי הימים א 15:11, תהלים 119:99, הבשורה על פי מרקוס 2:26

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: תיבה; צדוק
• Torrey’s: ארון הברית; צבאות ישראל; הכהן הגדול
• Nave's: אֶבְיָתָר; תיבה; דוד; משרת המשיח (כומר/מטיף); פוליטיקה; כהן; צדוק