• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H622 — אָסַף (ʼâçaph, aw-saf'): שורש קדום; לאסוף לכל מטרה שהיא; ומכאן — לקבל, ליטול, כלומר להסיר (להשמיד, להשאיר אחריו, לאגור, להשיב וכדומה) (EN)
• H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה! (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות) (EN)
• H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין (EN)
• H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש) (EN)
• H5130 — נוּף (nûwph, noof): שורש ראשוני; לרטוט (כלומר לנוע מעלה ומטה, או להתנדנד הלוך ושוב); משמש במגוון רחב של שימושים (ובכללם הזאה, רמיזה ביד, שפשוף, הכאה במקל על כפות הרגליים, נסירה, הנפה וכדומה) (EN)
• H5283 — נַעֲמָן (Naʻămân, nah-am-awn'): הזהה ל־נַעֲמָן (naʻămân) [H5282]; נַעֲמָן, שמם של איש ישראלי ושל איש מדמשק (EN)
• H5975 — עָמַד (ʻâmad, aw-mad'): שורש קדום; לַעֲמוֹד, ביחסים שונים (כפשוטו ובהשאלה, בבניין עומד ובבניין יוצא) (EN)
• H6879 — צָרַע (tsâraʻ, tsaw-rah'): שורש קדום; להלקות, כלומר (בבניין עומד ובהשאלה) להיות מוכה צרעת (EN)
• H7107 — קָצַף (qâtsaph, kaw-tsaf'): שורש ראשוני; להתבקע ולהישבר, כלומר (בהשאלה) להתפרץ בזעם (EN)
• H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות) (EN)
• H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• הנה — משלי 3:7, ישעיה 55:8-9, הבשורה על פי יוחנן 4:48, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 1:21-25, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 2:14-16, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 3:18-20
• נַעֲמָ֖ן — משלי 13:10, הבשורה על פי מתי 8:8, הבשורה על פי מתי 15:27, הבשורה על פי לוקאס 14:11
• וַיֵּלַ֑ךְ — משלי 1:32, הבשורה על פי מתי 19:22, הבשורה על פי יוחנן 6:66-69, הבשורה על פי יוחנן 13:20, האיגרת אל העברים 12:25

הפניות הדדיות (12): בראשית 19:18, בראשית 20:7, בראשית 31:36, מלכים ב 4:5, מלכים ב 4:16, מלכים ב 4:33, הבשורה על פי מתי 1:24, הבשורה על פי מתי 8:3, הבשורה על פי מתי 9:18, הבשורה על פי מרקוס 5:23, הבשורה על פי לוקאס 23:8, איגרת יעקב 5:14

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: בית; ענווה–גאווה; סבלנות—חוסר סבלנות
• Torrey’s: כעס; צרעת
• Nave's: אלישע; תירוצים; יְהוֹרָם; הַיַּרְדֵּן; צרעת; נסים; נעמן; גאווה; פזיזות; קריאות נבחרות