מלכים א 2:23
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > מלכים א > פרק 2 > פסוק 23
מלכים א 2:23
| ← מלכים א 2:22 | מלכים א 2:23 (MT) | מלכים א 2:24 → |
|---|---|---|
וַיַּעַן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֗וֹ וְלָמָה֩ אַ֨תְּ שֹׁאֶ֜לֶת אֶת אֲבִישַׁ֤ג הַשֻּׁנַמִּית֙ לַאֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ וְשַֽׁאֲלִי לוֹ֙ אֶת הַמְּלוּכָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא אָחִ֖י הַגָּד֣וֹל מִמֶּ֑נִּי וְלוֹ֙ וּלְאֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וּלְיוֹאָ֖ב בֶּן צְרוּיָֽה׃
|
וַיִּשָּׁבַע֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בַּֽיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף כִּ֣י בְנַפְשׁ֔וֹ דִּבֶּר֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ אֶת הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃
|
וְעַתָּ֗ה חַי יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הֱכִינַ֗נִי ויושיביני עַל כִּסֵּא֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וַאֲשֶׁ֧ר עָֽשָׂה לִ֛י בַּ֖יִת כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּ֣י הַיּ֔וֹם יוּמַ֖ת אֲדֹנִיָּֽהוּ׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וַיִּשָּׁבַע֙H7650 הַמֶּ֣לֶךְH4428 שְׁלֹמֹ֔הH8010 בַּֽיהוָ֖הH3068 לֵאמֹ֑רH559 כֹּ֣הH3541 יַֽעֲשֶׂהH6213 לִּ֤י אֱלֹהִים֙H430 וְכֹ֣הH3541 יוֹסִ֔יףH3254 כִּ֣יH3588 בְנַפְשׁ֔וֹH5315 דִּבֶּר֙H1696 אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּH138 אֶתH853 הַדָּבָ֖רH1697 הַזֶּֽה׃H2088
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה־לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִיף כִּי בְנַפְשֹׁו דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יִּשָּׁבַע֙ |
va/i.yi.sha.Va' | H7650 | HC/VNw3ms | and/ he swore an oath |
הַ/מֶּ֣לֶךְ |
ha./Me.lekh | H4428 | HTd/Ncmsa | the/ king |
שְׁלֹמֹ֔ה |
she.lo.Moh | H8010 | HNp | Solomon |
בַּֽ/יהוָ֖ה |
ba./Yah.weh | H3068 | HR/Np | by/ Yahweh |
לֵ/אמֹ֑ר |
le./Mor | H559 | HR/Vqc | (to)/ saying |
כֹּ֣ה |
koh | H3541 | HD | thus |
יַֽעֲשֶׂה |
ya.'a.seh- | H6213 | HVqj3ms | may he do |
לִּ֤/י |
l/i | HR/Sp1cs | to/ me | |
אֱלֹהִים֙ |
'E.lo.Him | H430 | HNcmpa | God |
וְ/כֹ֣ה |
ve./Khoh | H3541 | HC/D | and/ thus |
יוֹסִ֔יף |
yo.Sif | H3254 | HVhj3ms | may he add |
כִּ֣י |
ki | H3588 | HC | if |
בְ/נַפְשׁ֔/וֹ |
ve./naf.Sh/o | H5315 | HR/Ncbsc/Sp3ms | by/ own life/ his |
דִּבֶּר֙ |
di.Ber | H1696 | HVpp3ms | he has spoken |
אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ |
'a.Do.ni.Ya.hu | H138 | HNp | Adonijah |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
הַ/דָּבָ֖ר |
ha./da.Var | H1697 | HTd/Ncmsa | the/ word |
הַ/זֶּֽה |
ha./Zeh | H2088 | HTd/Pdxms | (the)/ this |
הפניות שטרונג
- H138 — אֲדֹנִיָּה (ʼĂdônîyâh, ad-o-nee-yaw'): במקור (בצורה מוארכת) אֲדֹנִיָּהוּ (ʼĂdônîyâhûw); מן אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; אדון (כלומר עובד) של יה; אֲדֹנִיָּה, שמם של שלושה ישראלים
- H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
- H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
- H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
- H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
- H3254 — יָסַף (yâçaph, yaw-saf'): שורש ראשוני; להוסיף או להרבות (לעיתים קרובות בשימוש של תואר־פועל: להוסיף לעשות דבר, להמשיך לעשותו)
- H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
- H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
- H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
- H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
- H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
- H7650 — שָׁבַע (shâbaʻ, shaw-bah'): שורש קדום; כראוי, להיות שלם, אך משמש רק כשם שנגזר משֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; 'להשתבע', כלומר להישבע שבועה (כאילו על ידי חזרה על ההצהרה שבע פעמים)
- H8010 — שְׁלֹמֹה (Shᵉlômôh, shel-o-mo'): מן שָׁלוֹם (shâlôwm) [H7965]; שלו; שלמה, יורשו של דוד
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- אֱלֹהִים֙ — שמואל א 14:44, שמואל ב 3:9, שמואל ב 3:35, שמואל ב 19:14, מלכים א 20:10, מלכים ב 6:31
- אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ — שמואל ב 16:23
- דִּבֶּר֙ — תהלים 64:9, תהלים 140:10, משלי 18:6-7, קהלת 10:12, הבשורה על פי לוקאס 19:22
הפניות הדדיות (6): במדבר 17:3, שמואל ב 12:10, משלי 12:13, משלי 18:19, משלי 20:2, חבקוק 2:10
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין