• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H3129 — יוֹנָתָן (Yôwnâthân, yo-naw-thawn'): צורה של יְהוֹנָתָן (Yᵉhôwnâthân) [H3083]; יונתן, שמם של עשרה ישראלים (EN)
• H3254 — יָסַף (yâçaph, yaw-saf'): שורש ראשוני; להוסיף או להרבות (לעיתים קרובות בשימוש של תואר־פועל: להוסיף לעשות דבר, להמשיך לעשותו) (EN)
• H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)
• H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אֱלֹהִ֖ים — שמואל א 25:22, שמואל ב 3:9, שמואל ב 19:14
• מ֥וֹת תָּמ֖וּת — בראשית 38:24, שמואל א 14:39, שמואל ב 12:5, שמואל ב 12:31, משלי 25:16

הפניות הדדיות (8): בראשית 2:17, שופטים 11:31, שופטים 11:35, שמואל א 22:16, שמואל ב 21:2, מלכים א 2:23, מלכים ב 6:31, האיגרת אל הרומאים 9:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: צבאות ישראל; שבועות
• Nave's: שלטון; יְהוֹנָתָן; קנאה דתית