• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H1993 — הָמָה (hâmâh, haw-maw'): שורש ראשוני (השווה הוּם (hûwm) [H1949]); להשמיע קול חזק (כמו "hum" באנגלית); ומכאן — להיות בהמולה או במהומה גדולה, לרגוש, ללחום, לגנוח, להקים שאון (EN)
• H2142 — זָכַר (zâkar, zaw-kar'): שורש קדום; גם כפועל גזור מן זָכָר (zâkâr) [H2145]; בעיקרו לסמן (כדי שיהיה ניכר), כלומר לזכור; ומכאן במשתמע להזכיר; להיות זכר (EN)
• H5542 — סֶלָה (çelâh, seh'-law): מסָלָה (çâlâh) [H5541]; השהיה (של הנגינה), כלומר הפסקה (EN)
• H5848 — עָטַף (ʻâṭaph, aw-taf'): שורש ראשוני; לעטוף, כלומר להלביש (בין ביוצא ובין בחוזר); ומכאן (מתוך רעיון החשכה) להתעלף, לדעוך (EN)
• H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה) (EN)
• H7878 — שִׂיחַ (sîyach, see'-akh): שורש קדום; להגות, כלומר (במשתמע) לשוחח (עם עצמו, ומכאן גם בקול) או (בפועל יוצא) להביע (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אָשִׂ֓יחָה — איוב 7:11, תהלים 88:4-19, תהלים 102:4-29, איכה 3:17, איכה 3:39
• אֶזְכְּרָ֣ה — איוב 6:4, איוב 23:15-16, איוב 31:23, ירמיה 17:17
• רוּחִ֣י — תהלים 55:5-6, תהלים 61:3, תהלים 142:3-4, תהלים 143:4-5

הפניות הדדיות (13): איוב 9:27, איוב 21:4, איוב 21:6, תהלים 6:4, תהלים 38:18, תהלים 102:2, תהלים 102:5, משלי 18:14, ישעיה 26:9, ירמיה 45:3, איכה 1:7, הבשורה על פי יוחנן 14:1, האיגרת אל הרומאים 7:24

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: שביעות רצון וחוסר שביעות רצון
• Nave's: ייסורים וצרות; ספק; מבקשים