• H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H2734 — חָרָה (chârâh, khaw-raw'): שורש קדום (השווה חָרַר (chârar) [H2787]); לבעור או להתחמם; ובהשאלה (לרוב) לבעור, בהתייחס לאף, לקנאה ולקנאות (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H5159 — נַחֲלָה (nachălâh, nakh-al-aw'): מן נָחַל (nâchal) [H5157] (במשמעותו הרגילה); בעיקרו: דבר שנתקבל בירושה, כלומר (בהפשטה) החזקה ואחיזה בנחלה, או (בקונקרטי) נכס עובר בירושה; ובאופן כללי: אחוזה, נחלת אבות או חלק (EN)
• H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר (EN)
• H8581 — תַּעָב (taʻâb, taw-ab'): שורש ראשוני; לתעב, כלומר (מבחינה מוסרית) לשקץ ולמאוס (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• נַחֲלָתֽוֹ — דברים 9:29, תהלים 74:1, איכה 2:7
• עד ש — ויקרא 20:23, דברים 32:19, זכריה 11:8
• אַ֣ף — שופטים 2:14, שופטים 2:20, שופטים 3:8, נחמיה 9:27-10:1, תהלים 78:59-62

הפניות הדדיות (17): ויקרא 26:11, דברים 28:29, שמואל א 4:2, מלכים א 11:25, מלכים א 20:15, מלכים ב 13:22, מלכים ב 21:14, דברי הימים ב 6:25, עזרא 5:12, תהלים 74:2, תהלים 89:39, ישעיה 5:25, ישעיה 27:11, ישעיה 42:24, ירמיה 14:21, יחזקאל 23:18, עמוס 6:8

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: ברית והתחברות עם אויבי אלוהים
• Nave's: עבודת אלילים; חטא