במדבר 22:5

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 22 > פסוק 5

במדבר 22:5


← במדבר 22:4 במדבר 22:5 (MT) במדבר 22:6 →
וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת כָּל סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃
וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל בִּלְעָ֣ם בֶּן בְּע֗וֹר פְּ֠תוֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי עַמּ֖וֹ לִקְרֹא ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃
וְעַתָּה֩ לְכָה נָּ֨א אָֽרָה לִּ֜י אֶת הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשְׁלַ֨חH7971 מַלְאָכִ֜יםH4397 אֶלH413 בִּלְעָ֣םH1109 בֶּןH1121 בְּע֗וֹרH1160 פְּ֠תוֹרָהH6604 אֲשֶׁ֧רH834 עַלH5921 הַנָּהָ֛רH5104 אֶ֥רֶץH776 בְּנֵיH1121 עַמּ֖וֹH5971 לִקְרֹאH7121 ל֑וֹ לֵאמֹ֗רH559 הִ֠נֵּהH2009 עַ֣םH5971 יָצָ֤אH3318 מִמִּצְרַ֙יִם֙H4714 הִנֵּ֤הH2009 כִסָּה֙H3680 אֶתH853 עֵ֣יןH5869 הָאָ֔רֶץH776 וְה֥וּאH1931 יֹשֵׁ֖בH3427 מִמֻּלִֽי׃H4136


המקור העברי

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל־בִּלְעָם בֶּן־בְּעֹור פְּתֹורָה אֲשֶׁר עַל־הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי־עַמֹּו לִקְרֹא־לֹו לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת־עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּשְׁלַ֨ח
va/i.yish.Lach H7971 HC/Vqw3ms and/ he sent
מַלְאָכִ֜ים
mal.'a.Khim H4397 HNcmpa messengers
אֶל
'el- H413 HR to
בִּלְעָ֣ם
bil.'Am H1109 HNp Balaam
בֶּן
ben- H1121 HNcmsc (the) son of
בְּע֗וֹר
be.'or H1160 HNp Beor
פְּ֠תוֹרָ/ה
Pe.to.ra/h H6604 HNp/Sd Pethor/ towards
אֲשֶׁ֧ר
'a.Sher H834 HTr which
עַל
'al- H5921 HR (was) at
הַ/נָּהָ֛ר
ha./na.Har H5104 HTd/Ncmsa the/ river
אֶ֥רֶץ
'E.retz H776 HNcbsc (the) land of
בְּנֵי
be.nei- H1121 HNcmpc (the) sons of
עַמּ֖/וֹ
a.M/o H5971 HNcmsc/Sp3ms people/ his
לִ/קְרֹא
li/k.ro'- H7121 HR/Vqc to/ summon
ל֑/וֹ
l/o HR/Sp3ms (to) (the)/ him
לֵ/אמֹ֗ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
הִ֠נֵּה
Hi.neh H2009 HTm here!
עַ֣ם
'am H5971 HNcmsa a people
יָצָ֤א
ya.Tza' H3318 HVqp3ms it has come out
מִ/מִּצְרַ֨יִם֙
mi./mitz.Ra.yim H4714 HR/Np from/ Egypt
הִנֵּ֤ה
hi.Neh H2009 HTm here!
כִסָּה֙
khi.Sah H3680 HVpp3ms it has covered
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
עֵ֣ין
'ein H5869 HNcbsc (the) eye of
הָ/אָ֔רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ land
וְ/ה֥וּא
ve./Hu' H1931 HC/Pp3ms and/ it
יֹשֵׁ֖ב
yo.Shev H3427 HVqrmsa (is) dwelling
מִ/מֻּלִֽ/י
mi./mu.L/i H4136 HR/R/Sp1cs from/ in front of/ me
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1109 — בִּלְעָם (Bilʻâm, bil-awm'): כנראה מן בַּל (bal) [H1077] ומן עַם (ʻam) [H5971]; לא (מן) העם, כלומר זר; בלעם, נביא מסופוטמי (מארם נהריים); וכן שם מקום בארץ ישראל
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1160 — בְּעוֹר (Bᵉʻôwr, beh-ore'): מן בָּעַר (bâʻar) [H1197] (במובן של בעירה); מנורה; בְּעוֹר, שמו של אביו של מלך אדומי; וכן שמו של אביו של בלעם
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3680 — כָּסָה (kâçâh, kaw-saw'): שורש קדום; בעצם: למלא ולעבות, כלומר למלא חללים; מכאן, במשתמע, לכסות (לצורך הלבשה או הסתרה)
  • H4136 — מוּל (mûwl, mool): או מוֹל (môwl); (דברים 1:1), או מוֹאל (môwʼl); (נחמיה 12:38), או מֻל (mul); (במדבר 22:5), מן מוּל (mûwl) [H4135]; כפשוטו, תָּלוּל, כלומר מצוק; במשמעות מושאלת, הצד הקדמי, החזית; משמש רק כתואר־פועל (עם תחילית של מילת יחס) מוּל, לנוכח
  • H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה)
  • H4714 — מִצְרַיִם (Mitsrayim, mits-rah'-yim): צורת זוגי של מָצוֹר (mâtsôwr) [H4693]; מצרים, כלומר מצרים העליונה והתחתונה
  • H5104 — נָהָר (nâhâr, naw-hawr'): מן נָהַר (nâhar) [H5102]; זרם מים (ובכלל זה הים; ובפרט הנילוס, הפרת וכדומה); בהשאלה, שֶׁפַע ושגשוג
  • H5869 — עַיִן (ʻayin, ah'-yin): כנראה מילה קדומה; עין (כפשוטה או בהשאלה); בדרך של אנלוגיה, מעיין (בהיותו עינו של הנוף)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6604 — פְּתוֹר (Pᵉthôwr, peth-ore'): ממוצא זר; פְּתוֹר, מקום בארם נהריים
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 22 › פסוק 5