• H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה (EN)
• H2470 — חָלָה (châlâh, khaw-law'): שורש ראשוני (השווה חוּל (chûwl) [H2342], חָלָה (châlâh) [H2470], חָלַל (châlal) [H2490]); בעיקרו, להיות משופשף או בלוי; מכאן (בהשאלה) להיות חלש, חולה, מעונה; או (בבניין הגורם) להעציב, להחלות; וכן ללטף (בדברי חנופה), להתחנן (EN)
• H3545 — כֵּהָה (kêhâh, kay-haw'): צורת הנקבה של כֵּהֶה (kêheh) [H3544]; בעיקרו החלשה; בהשאלה הקלה, כלומר מרפא (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H3709 — כַּף (kaph, kaf): מ־כָּפַף (kâphaph) [H3721]; חלל היד או כף היד (וכן כף רגלו של בעל חיים, כף הרגל, ואף שקערורית הקערה או הקלע, ידית הבריח, כפות התמרים); ובהשאלה: כוח (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית (EN)
• H4347 — מַכָּה (makkâh, mak-kaw'): או (זכר) מַכֶּה (makkeh); (רק ברבים) מ־נָכָה (nâkâh) [H5221]; מכה (בדברי הימים ב׳ 2:10, של המחבט); ומכאן; פצע; ובהשאלה, טבח, וגם מגפה (EN)
• H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות) (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H7451 — רַע (raʻ, rah): מ־רָעַע (râʻaʻ) [H7489]; רע, או (כשם עצם) רוע (בטבע או במוסר) (EN)
• H7667 — שֶׁבֶר (sheber, sheh'-ber): או שֵׁבֶר (shêber); מן שָׁבַר (shâbar) [H7665]; שֶׁבֶר, ובהשאלה חורבן; ובמיוחד פתרון (של חלום) (EN)
• H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה) (EN)
• H8088 — שֵׁמַע (shêmaʻ, shay'-mah): מ־שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085]; דבר הנשמע, כלומר קול, שמועה, הודעה; ובמובן מופשט: שמיעה (קהל שומעים) (EN)
• H8548 — תָּמִיד (tâmîyd, taw-meed'): משורש בלתי־משומש שמשמעותו להימתח; בעיקרו: המשכיות (כהתמשכות בלתי מוגבלת); אך בשימוש רק (בתפקיד תואר) מתמיד (או בתפקיד תואר הפועל, בתמידות); ובקיצור (בהשמטה) — הקרבן הקבוע (היומי), התמיד (EN)
• H8628 — תָּקַע (tâqaʻ, taw-kah'): שורש ראשוני; להקיש, כלומר למחוא (כף אל כף), לתקוע (בכלי נגינה); בדרך של אנלוגיה, לתקוע (מסמר או יתד אוהל, חנית וכדומה); ומכאן, להיעשות ערב על ידי תקיעת כף (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• לא — ירמיה 30:13-15, ירמיה 46:11, יחזקאל 30:21-22, מיכה 1:9, צפניה 2:13-15
• האם — איוב 27:23, ישעיה 14:8-21, איכה 2:15, יחזקאל 25:6, חזון יוחנן 18:20
• שִׁמְעֲךָ֗ — ירמיה 10:22
• על — ישעיה 10:6-14, ישעיה 37:18, נחום 2:12-13, חזון יוחנן 13:7, חזון יוחנן 17:2, חזון יוחנן 18:2-3

הפניות הדדיות (10): ישעיה 1:6, ישעיה 27:7, ירמיה 28:8, ירמיה 50:18, ירמיה 51:8, יונה 1:2, מיכה 7:10, צפניה 2:15, צפניה 3:6, חזון יוחנן 14:8

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: כבוד וקלון
• Torrey’s: אשור
• Nave's: גאווה