כתבי הקודש > נחום > פרק 1 > פסוק 9

נחום 1:9

← נחום 1:8	נחום 1:9 (MT)	נחום 1:10 →
וּבְשֶׁ֣טֶף עֹבֵ֔ר כָּלָ֖ה יַעֲשֶׂ֣ה מְקוֹמָ֑הּ וְאֹיְבָ֖יו יְרַדֶּף חֹֽשֶׁךְ׃	מַה תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל יְהוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹֽא תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה׃	כִּ֚י עַד סִירִ֣ים סְבֻכִ֔ים וּכְסָבְאָ֖ם סְבוּאִ֑ים אֻ֨כְּל֔וּ כְּקַ֥שׁ יָבֵ֖שׁ מָלֵֽא׃

נוסח הפסוק

MT

מַה^H4100 תְּחַשְּׁבוּן֙^H2803 אֶל^H413 יְהוָ֔ה^H3068 כָּלָ֖ה^H3617 ה֣וּא^H1931 עֹשֶׂ֑ה^H6213 לֹֽא^H3808 תָק֥וּם^H6965 פַּעֲמַ֖יִם^H6471 צָרָֽה׃^H6869

המקור העברי

מַה־תְּחַשְּׁבוּן אֶל־יְהוָה כָּלָה הוּא עֹשֶׂה לֹא־תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
מַה	mah-	H4100	HTi	whatever
תְּחַשְּׁבוּ/ן֙	te.cha.she.Vu/n	H2803	HVpi2mp/Sn	you will plot/ !
אֶל	'el-	H413	HR	against
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
כָּלָ֖ה	ka.Lah	H3617	HNcfsa	complete destruction
ה֣וּא	hu'	H1931	HPp3ms	he
עֹשֶׂ֑ה	'o.Seh	H6213	HVqrmsa	(will be) making
לֹֽא	lo'-	H3808	HTn	not
תָק֥וּם	ta.Kum	H6965	HVqi3fs	it will arise
פַּעֲמַ֖יִם	pa.'a.Ma.yim	H6471	HNcfda	two times
צָרָֽה	tza.Rah	H6869	HNcfsa	trouble

הפניות שטרונג

H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H2803 — חָשַׁב (châshab, khaw-shab'): שורש ראשוני; בעיקרו: לקלוע או לשזור זה בזה, כלומר (כפשוטו) לארוג או (בהוראה כללית) לעשות מלאכת מחשבת; ובהשאלה: לזמום או לתחבל (בדרך כלל במשמעות זדונית); ומכאן (מתוך המאמץ השכלי) לחשוב, להחשיב, להעריך, לחשב
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3617 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): מן כָּלָה (kâlâh) [H3615]; השלמה, גמר; בתואר הפועל: כליל, לגמרי; וגם כליה, חורבן
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
H6471 — פַּעַם (paʻam, pah'-am): או (נקבה) פַּעֲמָה (paʻămâh); מן פָּעַם (pâʻam) [H6470]; מכה, במובן מילולי או מושאל (בשימושים שונים, כמפורט להלן)
H6869 — צָרָה (tsârâh, tsaw-raw'): צורת הנקבה של צַר (tsar) [H6862]; צרוּת, מצוקה (כלומר בהוראה מושאלת, צרה); ובהוראה יוצאת, אישה יריבה (צרה)
H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אעשה — תהלים 2:1-4, תהלים 21:12, תהלים 33:10, משלי 21:30, ישעיה 8:9-10, יחזקאל 38:10-11, נחום 1:11, מעשי השליחים 4:25-28, האיגרת השנייה אל הקורינתים 10:5
הוא — שמואל א 3:12, שמואל א 26:8, שמואל ב 20:10

הפניות הדדיות (12): שמות 15:7, תהלים 9:7, ישעיה 10:27, ישעיה 37:29, ירמיה 51:64, יחזקאל 7:5, יחזקאל 20:17, יחזקאל 21:10, הושע 7:15, עמוס 7:8, חבקוק 2:5, חבקוק 2:7

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: נִינְוֵה
Nave's: רשעים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחום › פרק 1 › פסוק 9

נחום 1:9

תוכן עניינים

נחום 1:9

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

נחום 1:9

נחום 1:9

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש