ויקרא 10:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ויקרא > פרק 10 > פסוק 12

ויקרא 10:12

← ויקרא 10:11 ויקרא 10:12 (MT) ויקרא 10:13 →
וּלְהוֹרֹ֖ת אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל הַ֣חֻקִּ֔ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֲלֵיהֶ֖ם בְּיַד מֹשֶֽׁה׃
וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל אַהֲרֹ֗ן וְאֶ֣ל אֶ֠לְעָזָר וְאֶל אִ֨יתָמָ֥ר׀ בָּנָיו֮ הַנּֽוֹתָרִים֒ קְח֣וּ אֶת הַמִּנְחָ֗ה הַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מֵאִשֵּׁ֣י יְהוָ֔ה וְאִכְל֥וּהָ מַצּ֖וֹת אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃
וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתָהּ֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ כִּ֣י חָקְךָ֤ וְחָק בָּנֶ֙יךָ֙ הִ֔וא מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה כִּי כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְדַבֵּ֨רH1696 מֹשֶׁ֜הH4872 אֶֽלH413 אַהֲרֹ֗ןH175 וְאֶ֣לH413 אֶ֠לְעָזָרH499 וְאֶלH413 אִ֨יתָמָ֥ר׀H385 בָּנָיו֮H1121 הַנּֽוֹתָרִים֒H3498 קְח֣וּH3947 אֶתH853 הַמִּנְחָ֗הH4503 הַנּוֹתֶ֙רֶת֙H3498 מֵאִשֵּׁ֣יH801 יְהוָ֔הH3068 וְאִכְל֥וּהָH398 מַצּ֖וֹתH4682 אֵ֣צֶלH681 הַמִּזְבֵּ֑חַH4196 כִּ֛יH3588 קֹ֥דֶשׁH6944 קָֽדָשִׁ֖יםH6944 הִֽוא׃H1931

המקור העברי

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל־אִיתָמָר ׀ בָּנָיו הַנֹּותָרִים קְחוּ אֶת־הַמִּנְחָה הַנֹּותֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְהוָה וְאִכְלוּהָ מַצֹּות אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְדַבֵּ֨ר
 va/y.da.Ber H1696 HC/Vpw3ms and/ he spoke
מֹשֶׁ֜ה
 mo.Sheh H4872 HNp Moses
אֶֽל
 'el- H413 HR to
אַהֲרֹ֗ן
 'a.ha.Ron H175 HNp Aaron
וְ/אֶ֣ל
 ve./'El H413 HC/R and/ to
אֶ֠לְעָזָר
 'El.'a.zor H499 HNp Eleazar
וְ/אֶל
 ve./'el- H413 HC/R and/ to
אִ֨יתָמָ֥ר
 'i.ta.Mar H385 HNp Ithamar
בָּנָי/ו֮
 ba.Na/v H1121 HNcmpc/Sp3ms sons/ his
הַ/נּֽוֹתָרִים֒
 ha./no.ta.Rim H3498 HTd/VNrmpa who/ remained
קְח֣וּ
 ke.Chu H3947 HVqv2mp take
אֶת
 'et- H853 HTo (obj.)
הַ/מִּנְחָ֗ה
 ha./min.Chah H4503 HTd/Ncfsa the/ grain offering
הַ/נּוֹתֶ֨רֶת֙
 ha./no.Te.ret H3498 HTd/VNrfsa which/ remains
מֵ/אִשֵּׁ֣י
 me./'i.Shei H801 HR/Ncmpc of/ (the) fire offerings of
יְהוָ֔ה
 Yah.weh H3068 HNp Yahweh
וְ/אִכְל֥וּ/הָ
 ve./'ikh.Lu./ha H398 HC/Vqv2mp/Sp3fs and/ eat/ it
מַצּ֖וֹת
 ma.Tzot H4682 HNcfpa unleavened bread(s)
אֵ֣צֶל
 'E.tzel H681 HR beside
הַ/מִּזְבֵּ֑חַ
 ha./miz.Be.ach H4196 HTd/Ncmsa the/ altar
כִּ֛י
 ki H3588 HC for
קֹ֥דֶשׁ
 Ko.desh H6944 HNcmsc (is) a holy thing of
קָֽדָשִׁ֖ים
 ka.da.Shim H6944 HNcmpa holy things
הִֽוא
 hi' H1931 HPp3fs it
הפניות שטרונג
  • H175 — אַהֲרוֹן (ʼAhărôwn, a-har-one'): שמקורו אינו ודאי; אהרן, אחיו של משה
  • H385 — אִיתָמָר (ʼÎythâmâr, eeth-aw-mawr'): מן אִי (ʼîy) [H339] ותָּמָר (tâmâr) [H8558]; חוף עץ התמר; אִיתָמָר, בנו של אהרן
  • H398 — אָכַל (ʼâkal, aw-kal'): שורש קדום; לאכול (כפשוטו או בהשאלה)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H499 — אֶלְעָזָר (ʼElʻâzâr, el-aw-zawr'): מן אֵל (ʼêl) [H410] ומן עָזַר (ʻâzar) [H5826]; אלוהים (הוא) עוזר; אֶלְעָזָר, שמם של שבעה ישראלים
  • H681 — אֵצֶל (ʼêtsel, ay'-tsel): מן אָצַל (ʼâtsal) [H680] (במשמעות של חיבור); צד; (כמילת יחס) ליד, אצל
  • H801 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): זהה לאֶשָּׁה (ʼeshshâh) [H800], אך משמש במשמעות פולחנית; כפשוטו, עולה; אך לעתים גם לכל קרבן שהוא
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3498 — יָתַר (yâthar, yaw-thar'): שורש קדום; לבלוט החוצה או לעלות על, לעודַף; מכאן, להצטיין; (בפועל עומד) להיוותר או להישאר; ובבניין הגורם: להותיר, להרבות, לשמֵר
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H4196 — מִזְבֵּחַ (mizbêach, miz-bay'-akh): מן זָבַח (zâbach) [H2076]; מִזְבֵּחַ
  • H4503 — מִנְחָה (minchâh, min-khaw'): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו להקצות, כלומר להעניק; מַתָּנָה; בלשון נקייה — מַס (מנחת כניעה); ובמובן המיוחד — קרבן מנחה (בדרך כלל ללא דם ובנדבה)
  • H4682 — מַצָּה (matstsâh, mats-tsaw'): מן מָצַץ (mâtsats) [H4711] במשמעות של בליעה חמדנית לשם מתיקות; במובן המדויק, מתיקות; ובמובן המוחשי, מתוק (כלומר שאינו מוחמץ ואינו ממורר בשאור); ובמובן המסוים, עוגה או כיכר בלתי מחומצת, או (בדרך קיצור) חג הפסח (משום שלא השתמשו אז בשאור)
  • H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל
  • H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (9): שמות 28:1, שמות 29:32, ויקרא 2:3, ויקרא 2:4, ויקרא 6:9, דברי הימים א 5:29, דברי הימים א 24:2, דברי הימים ב 31:14, עזרא 7:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 10 › פסוק 12  
נלקח מתוך "https://www.4disciples.com/w139/index.php?title=Bible/Leviticus/10/12&oldid=0"