איכה 2:22

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > איכה > פרק 2 > פסוק 22

איכה 2:22


← איכה 2:21 איכה 2:22 (MT) איכה 3:1 →
שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֙גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃
תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף יְהוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם׃
אֲנִ֤י הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

תִּקְרָא֩H7121 כְי֨וֹםH3117 מוֹעֵ֤דH4150 מְגוּרַי֙H4032 מִסָּבִ֔יבH5439 וְלֹ֥אH3808 הָיָ֛הH1961 בְּי֥וֹםH3117 אַףH639 יְהוָ֖הH3068 פָּלִ֣יטH6412 וְשָׂרִ֑ידH8300 אֲשֶׁרH834 טִפַּ֥חְתִּיH2946 וְרִבִּ֖יתִיH7235 אֹיְבִ֥יH341 כִלָּֽם׃H3615


המקור העברי

תִּקְרָא כְיֹום מֹועֵד מְגוּרַי מִסָּבִיב וְלֹא הָיָה בְּיֹום אַף־יְהוָה פָּלִיט וְשָׂרִיד אֲשֶׁר־טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֹיְבִי כִלָּם׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
תִּקְרָא֩
tik.Ra' H7121 HVqi2ms you have summoned
כְ/י֨וֹם
khe./Yom H3117 HR/Ncmsc like/ (the) day of
מוֹעֵ֤ד
mo.'Ed H4150 HNcmsa an appointed feast
מְגוּרַ/י֙
me.gu.Ra/i H4032 HNcmpc/Sp1cs terrors/ my
מִ/סָּבִ֔יב
mi./sa.Viv H5439 HR/Ncbsa from/ round about
וְ/לֹ֥א
ve./Lo' H3808 HC/Tn and/ not
הָיָ֛ה
ha.Yah H1961 HVqp3ms he was
בְּ/י֥וֹם
be./Yom H3117 HR/Ncmsc in/ (the) day of
אַף
'af- H639 HTa (the) anger of
יְהוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
פָּלִ֣יט
pa.Lit H6412 HNcmsa an escapee
וְ/שָׂרִ֑יד
ve./sa.Rid H8300 HC/Ncmsa and/ a survivor
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr (those) whom
טִפַּ֥חְתִּי
ti.Pach.ti H2946 HVpp1cs I had given birth
וְ/רִבִּ֖יתִי
ve./ri.Bi.ti H7235 HC/Vpp1cs and/ I had reared
אֹיְבִ֥/י
'o.ye.V/i H341 HVqrmsc/Sp1cs enemy/ my
כִלָּֽ/ם
khi.La/m H3615 HVpp3ms/Sp3mp he has made an end of/ them
הפניות שטרונג
  • H341 — אֹיֵב (ʼôyêb, o-yabe'): או (במלואו) אוֹיֵב (ʼôwyêb); בינוני פעיל של אָיַב (ʼâyab) [H340]; שונא; אויב, יריב
  • H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2946 — טָפַח (ṭâphach, taw-fakh'): שורש קדום; או אולי שם-עצם גזור מן טֵפַח (ṭêphach) [H2947], מן נדנוד על כפות הידיים; לשטוח או למתוח (כאוהל); ובהשאלה, לטפח ילד (כמי שמסייע לגדילתו)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3615 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): שורש קדום; לְכַלּוֹת, לסיים; בין בעומד (לחדול, להיגמר, לכלות, לאבוד) ובין ביוצא (להשלים, להכין, לכלות, לגמור)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4032 — מָגוֹר (mâgôwr, maw-gore'): או (איכה 2:22) מָגוּר (mâgûwr); מן גּוּר (gûwr) [H1481] במובן של יראה; פחד (אובייקטיבי או סובייקטיבי)
  • H4150 — מוֹעֵד (môwʻêd, mo-ade'): או מֹעֵד (môʻêd); או (נקבה) מוֹעָדָה (môwʻâdâh); (דברי הימים ב 8:13), מן יָעַד (yâʻad) [H3259]; כפשוטו: קביעה, כלומר זמן קבוע או עונה; ובייחוד, חג; במשמעות מקובלת, שנה; מכאן, כינוס (המתכנס למטרה מוגדרת); במובן הטכני, העדה; ובהרחבה, מקום המפגש; וגם אות שנקבע מראש
  • H5439 — סָבִיב (çâbîyb, saw-beeb'): או (נקבה) סְבִיבָה (çᵉbîybâh); מ־סָבַב (çâbab) [H5437]; (כשם עצם) מעגל, שכן או סביבה; אך בעיקר (כתואר פועל, עם מילת יחס או בלעדיה) מסביב
  • H6412 — פָּלִיט (pâlîyṭ, paw-leet'): או פָּלֵיט (pâlêyṭ); או פָּלֵט (pâlêṭ); מן פָּלַט (pâlaṭ) [H6403]; פָּלִיט, נמלט
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7235 — רָבָה (râbâh, raw-baw'): שורש ראשוני; להרבות, לגדול (בכל בחינה שהיא)
  • H8300 — שָׂרִיד (sârîyd, saw-reed'): מן שָׂרַד (sârad) [H8277]; שריד, נותר בחיים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איכה › פרק 2 › פסוק 22