איכה 1:17

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > איכה > פרק 1 > פסוק 17

איכה 1:17


← איכה 1:16 איכה 1:17 (MT) איכה 1:18 →
עַל אֵ֣לֶּה׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃
פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃
צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ נָ֣א כָל עמים וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי׃

נוסח הפסוק

MT

פֵּֽרְשָׂ֨הH6566 צִיּ֜וֹןH6726 בְּיָדֶ֗יהָH3027 אֵ֤יןH369 מְנַחֵם֙H5162 לָ֔הּ צִוָּ֧הH6680 יְהוָ֛הH3068 לְיַעֲקֹ֖בH3290 סְבִיבָ֣יוH5439 צָרָ֑יוH6862 הָיְתָ֧הH1961 יְרוּשָׁלִַ֛םH3389 לְנִדָּ֖הH5079 בֵּינֵיהֶֽם׃H996


המקור העברי

פֵּרְשָׂה צִיֹּון בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ צִוָּה יְהוָה לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו הָיְתָה יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
פֵּֽרְשָׂ֨ה
pe.re.Sah H6566 HVpp3fs it has spread out
צִיּ֜וֹן
tzi.Yon H6726 HNp Zion
בְּ/יָדֶ֗י/הָ
be./ya.Dei./ha H3027 HR/Ncbdc/Sp3fs (in)/ hands/ its
אֵ֤ין
'ein H369 HTn not
מְנַחֵם֙
me.na.Chem H5162 HVprmsa a comforter
לָ֔/הּ
La/h HR/Sp3fs (belongs) to/ it
צִוָּ֧ה
tzi.Vah H6680 HVpp3ms he has commanded
יְהוָ֛ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
לְ/יַעֲקֹ֖ב
le./ya.'a.Ko H3290 HR/Np of/ Jacob
סְבִיבָ֣י/ו
se.vi.Va/v H5439 HNcbpc/Sp3ms (those) around/ him
צָרָ֑י/ו
tza.Ra/v H6862 HNcmpc/Sp3ms (will be) opponents/ his
הָיְתָ֧ה
ha.ye.Tah H1961 HVqp3fs it has become
יְרוּשָׁלִַ֛ם
ye.ru.sha.Lim H3389 HNp Jerusalem
לְ/נִדָּ֖ה
le./ni.Dah H5079 HR/Ncfsa (into)/ an impure thing
בֵּינֵי/הֶֽם
bei.nei./Hem H996 HR/Sp3mp between/ them
הפניות שטרונג
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H996 — בֵּין (bêyn, bane): (לעתים ברבים זכר או נקבה); ליתר דיוק, צורת הסמיכות של שם עצם בלתי-משומש אחר הנגזר מן בִּין (bîyn) [H995]; הבדל; אך משמש רק כמילת יחס; בין (חוזר לפני כל שם עצם, לעתים קרובות עם מילות יחס אחרות); וגם כמילת חיבור, בין... ובין
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3290 — יַעֲקֹב (Yaʻăqôb, yah-ak-obe'): מן עָקַב (ʻâqab) [H6117]; אוחז־עקב (כלומר, מחליף במרמה); יעקב, אבי האומה הישראלי
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H5079 — נִדָּה (niddâh, nid-daw'): מן נָדַד (nâdad) [H5074]; כפשוטו, דחייה והרחקה; ומכאן, טומאה, ובייחוד טומאה אישית (וסת, נידה) או מוסרית (עבודת אלילים, גילוי עריות)
  • H5162 — נָחַם (nâcham, naw-kham'): שורש ראשוני; בעיקרו: לגנוח, כלומר לנשום בכבדות; מכאן: להצטער, כלומר (במשמעות חיובית) לרחם, לנחם או (בבניין חוזר) להתחרט; או (במשמעות שלילית) להינקם
  • H5439 — סָבִיב (çâbîyb, saw-beeb'): או (נקבה) סְבִיבָה (çᵉbîybâh); מ־סָבַב (çâbab) [H5437]; (כשם עצם) מעגל, שכן או סביבה; אך בעיקר (כתואר פועל, עם מילת יחס או בלעדיה) מסביב
  • H6566 — פָּרַשׂ (pâras, paw-ras'): שורש קדום; לפרוש, לפרוס לצדדים, לפזר וכדומה
  • H6680 — צָוָה (tsâvâh, tsaw-vaw'): שורש קדום; (בבניין מוגבר) לכונן, לצוות
  • H6726 — צִיּוֹן (Tsîyôwn, tsee-yone'): הזהה (בדרך כלל) ל־צִיּוּן (tsîyûwn) [H6725]; ציון (כבירה קבועה), הר בירושלים
  • H6862 — צַר (tsar, tsar): או צָר (tsâr); מן צָרַר (tsârar) [H6887]; השווה כמו בצֹר (tsôr) [H6864]; צַר; (כשם עצם) מקום צר (בדרך כלל בהוראה מושאלת, כלומר צרה ומצוקה); וגם חלוק אבן; (בהוראה יוצאת) יריב, צר (כמי שלוחץ ודוחק)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איכה › פרק 1 › פסוק 17