• H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום) (EN)
• H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H2142 — זָכַר (zâkar, zaw-kar'): שורש קדום; גם כפועל גזור מן זָכָר (zâkâr) [H2145]; בעיקרו לסמן (כדי שיהיה ניכר), כלומר לזכור; ומכאן במשתמע להזכיר; להיות זכר (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H6467 — פֹּעַל (pôʻal, po'-al): מן פָּעַל (pâʻal) [H6466]; פועל או מעשה (בהוראה מוחשית) (EN)
• H7679 — שָׂגָא (sâgâʼ, saw-gaw'): ; שורש קדום; לגדול, כלומר (בבניין הגורם) להגדיל, (בהשאלה) להלל (EN)
• H7891 — שִׁיר (shîyr, sheer): או (הצורה המקורית) שׁוּר (shûwr); (שמואל א׳ 18:6), שורש קדום (זהה למדי עם שׁוּר (shûwr) [H7788] באמצעות רעיון הזמרה הנודדת); לשיר (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• תַשְׂגִּ֣יא — איוב 12:13-25, איוב 26:5-14, תהלים 28:5, תהלים 34:4, תהלים 72:18, תהלים 86:8-10, תהלים 92:5-6, תהלים 104:24, תהלים 107:8, תהלים 107:15, תהלים 111:2-4, תהלים 111:8, תהלים 145:10-12, ירמיה 10:12, דניאל 3:33, דניאל 4:34, הבשורה על פי לוקאס 1:46
• אשר — דברים 4:19, תהלים 19:2-5

הפניות הדדיות (4): איוב 37:7, איוב 37:14, תהלים 8:4, קהלת 11:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: אלוהים; הלל ותהילה