ירמיה 2:26

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 2 > פסוק 26

ירמיה 2:26


← ירמיה 2:25 ירמיה 2:26 (MT) ירמיה 2:27 →
מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף וגורנך מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃
כְּבֹ֤שֶׁת גַּנָּב֙ כִּ֣י יִמָּצֵ֔א כֵּ֥ן הֹבִ֖ישׁוּ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם וְכֹהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִיאֵיהֶֽם׃
אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֙בֶן֙ אַ֣תְּ ילדתני כִּֽי פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֤ת רָֽעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ׃

נוסח הפסוק

MT

כְּבֹ֤שֶׁתH1322 גַּנָּב֙H1590 כִּ֣יH3588 יִמָּצֵ֔אH4672 כֵּ֥ןH3651 הֹבִ֖ישׁוּH954 בֵּ֣יתH1004 יִשְׂרָאֵ֑לH3478 הֵ֤מָּהH1992 מַלְכֵיהֶם֙H4428 שָֽׂרֵיהֶ֔םH8269 וְכֹהֲנֵיהֶ֖םH3548 וּנְבִיאֵיהֶֽם׃H5030


המקור העברי

כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כְּ/בֹ֤שֶׁת
ke./Vo.shet H1322 HR/Ncfsc like/ (the) shame of
גַּנָּב֙
ga.Nav H1590 HNcmsa a thief
כִּ֣י
ki H3588 HC if
יִמָּצֵ֔א
yi.ma.Tze' H4672 HVNi3ms he is found
כֵּ֥ן
ken H3651 HTm so
הֹבִ֖ישׁוּ
ho.Vi.shu H954 HVhp3cp they have been put to shame
בֵּ֣ית
beit H1004 HNcmsc (the) house of
יִשְׂרָאֵ֑ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
הֵ֤מָּה
He.mah H1992 HPp3mp they
מַלְכֵי/הֶם֙
mal.khei./Hem H4428 HNcmpc/Sp3mp kings/ their
שָֽׂרֵי/הֶ֔ם
sa.rei./Hem H8269 HNcmpc/Sp3mp officials/ their
וְ/כֹהֲנֵי/הֶ֖ם
ve./kho.ha.nei./Hem H3548 HC/Ncmpc/Sp3mp and/ priests/ their
וּ/נְבִיאֵי/הֶֽם
u./ne.vi.'ei./Hem H5030 HC/Ncmpc/Sp3mp and/ prophets/ their
הפניות שטרונג
  • H954 — בּוּשׁ (bûwsh, boosh): שורש קדום; בעיקרו, להחוויר, כלומר במשתמע להתבייש; וכן (במשתמע) להתאכזב או להתעכב
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H1322 — בֹּשֶׁת (bôsheth, bo'-sheth): מן בּוּשׁ (bûwsh) [H954]; בּוּשָׁה (הן התחושה והן המצב, וכן הגורם לה); ומכאן במשמעות מושאלת (בייחוד) אליל
  • H1590 — גַּנָּב (gannâb, gaw-nab'): מן גָּנַב (gânab) [H1589]; גנב
  • H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
  • H3001 — יָבֵשׁ (yâbêsh, yaw-bashe'): שורש ראשוני; להתבייש, להיכלם או להתאכזב; וגם (מתוך כישלון) להתייבש (כמים) או לנבול (כעשב)
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח
  • H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
  • H8269 — שַׂר (sar, sar): מן שָׂרַר (sârar) [H8323]; אדם העומד בראש (מכל דרגה או מעמד)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 2 › פסוק 26