ישעיה 37:19

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 37 > פסוק 19

ישעיה 37:19


← ישעיה 37:18 ישעיה 37:19 (MT) ישעיה 37:20 →
אָמְנָ֖ם יְהוָ֑ה הֶחֱרִ֜יבוּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר אֶת כָּל הָאֲרָצ֖וֹת וְאֶת אַרְצָֽם׃
וְנָתֹ֥ן אֶת אֱלֹהֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֱלֹהִ֜ים הֵ֗מָּה כִּ֣י אִם מַעֲשֵׂ֧ה יְדֵֽי אָדָ֛ם עֵ֥ץ וָאֶ֖בֶן וַֽיְאַבְּדֽוּם׃
וְעַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוֹשִׁיעֵ֖נוּ מִיָד֑וֹ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ כִּֽי אַתָּ֥ה יְהוָ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃

נוסח הפסוק

MT

וְנָתֹ֥ןH5414 אֶתH853 אֱלֹהֵיהֶ֖םH430 בָּאֵ֑שׁH784 כִּי֩H3588 לֹ֨אH3808 אֱלֹהִ֜יםH430 הֵ֗מָּהH1992 כִּ֣יH3588 אִםH518 מַעֲשֵׂ֧הH4639 יְדֵֽיH3027 אָדָ֛םH120 עֵ֥ץH6086 וָאֶ֖בֶןH68 וַֽיְאַבְּדֽוּם׃H6


המקור העברי

וְנָתֹן אֶת־אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם־מַעֲשֵׂה יְדֵי־אָדָם עֵץ וָאֶבֶן וַיְאַבְּדוּם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/נָתֹ֥ן
ve./na.Ton H5414 HC/Vqa and/ they have put
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
אֱלֹהֵי/הֶ֖ם
'e.lo.hei./Hem H430 HNcmpc/Sp3mp gods/ their
בָּ/אֵ֑שׁ
ba./'Esh H784 HRd/Ncbsa in the/ fire
כִּי֩
ki H3588 HC for
לֹ֨א
lo' H3808 HTn not
אֱלֹהִ֜ים
'E.lo.Him H430 HNcmpa (were) gods
הֵ֗מָּה
He.mah H1992 HPp3mp they
כִּ֣י
ki H3588 HC that
אִם
'im- H518 HC except
מַעֲשֵׂ֧ה
ma.'a.Seh H4639 HNcmsc (the) work of
יְדֵֽי
ye.dei- H3027 HNcbdc (the) hands of
אָדָ֛ם
'a.Dam H120 HNcmsa a person
עֵ֥ץ
'etz H6086 HNcmsa wood
וָ/אֶ֖בֶן
va./'E.ven H68 HC/Ncfsa and/ stone
וַֽ/יְאַבְּדֽוּ/ם
Va/y.'a.be.Du/m H6 HC/Vpw3mp/Sp3mp and/ they destroyed/ them
הפניות שטרונג
  • H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
  • H68 — אֶבֶן (ʼeben, eh'-ben): משורש בָּנָה (bânâh) [H1129] במשמעות לבנות; אבן
  • H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
  • H784 — אֵשׁ (ʼêsh, aysh): מילה קדומה; אש (כפשוטה או בהשאלה)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4639 — מַעֲשֶׂה (maʻăseh, mah-as-eh'): מ־עָשָׂה (ʻâsâh) [H6213]; מעשה (טוב או רע); בדרך כלל, עסקה; בהפשטה, פעילות; ומכאן, תוצר (בייחוד, שיר) או (בכלל) רכוש
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H6086 — עֵץ (ʻêts, ates): מן עָצָה (ʻâtsâh) [H6095]; עץ (על שם חוזקו); ומכאן — עץ כחומר (ברבים: מקלות, גזרי עץ)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 37 › פסוק 19