כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 26 > פסוק 17

יחזקאל 26:17

← יחזקאל 26:16	יחזקאל 26:17 (MT)	יחזקאל 26:18 →
וְֽיָרְד֞וּ מֵעַ֣ל כִּסְאוֹתָ֗ם כֹּ֚ל נְשִׂיאֵ֣י הַיָּ֔ם וְהֵסִ֙ירוּ֙ אֶת מְעִ֣ילֵיהֶ֔ם וְאֶת בִּגְדֵ֥י רִקְמָתָ֖ם יִפְשֹׁ֑טוּ חֲרָד֤וֹת׀ יִלְבָּ֙שׁוּ֙ עַל הָאָ֣רֶץ יֵשֵׁ֔בוּ וְחָֽרְדוּ֙ לִרְגָעִ֔ים וְשָׁמְמ֖וּ עָלָֽיִךְ׃	וְנָשְׂא֨וּ עָלַ֤יִךְ קִינָה֙ וְאָ֣מְרוּ לָ֔ךְ אֵ֣יךְ אָבַ֔דְתְּ נוֹשֶׁ֖בֶת מִיַּמִּ֑ים הָעִ֣יר הַהֻלָּ֗לָה אֲשֶׁר֩ הָיְתָ֨ה חֲזָקָ֤ה בַיָּם֙ הִ֣יא וְיֹשְׁבֶ֔יהָ אֲשֶׁר נָתְנ֥וּ חִתִּיתָ֖ם לְכָל יוֹשְׁבֶֽיהָ׃	עַתָּה֙ יֶחְרְד֣וּ הָֽאִיִּ֔ן י֖וֹם מַפַּלְתֵּ֑ךְ וְנִבְהֲל֛וּ הָאִיִּ֥ים אֲשֶׁר בַּיָּ֖ם מִצֵּאתֵֽךְ׃

נוסח הפסוק

MT

וְנָשְׂא֨וּ^H5375 עָלַ֤יִךְ^H5921 קִינָה֙^H7015 וְאָ֣מְרוּ^H559 לָ֔ךְ אֵ֣יךְ^H349 אָבַ֔דְתְּ^H6 נוֹשֶׁ֖בֶת^H3427 מִיַּמִּ֑ים^H3220 הָעִ֣יר^H5892 הַהֻלָּ֗לָה^H1984 אֲשֶׁר֩^H834 הָיְתָ֨ה^H1961 חֲזָקָ֤ה^H2389 בַיָּם֙^H3220 הִ֣יא^H1931 וְיֹשְׁבֶ֔יהָ^H3427 אֲשֶׁר^H834 נָתְנ֥וּ^H5414 חִתִּיתָ֖ם^H2851 לְכָל^H3605 יוֹשְׁבֶֽיהָ׃^H3427

המקור העברי

וְנָשְׂאוּ עָלַיִךְ קִינָה וְאָמְרוּ לָךְ אֵיךְ אָבַדְתְּ נֹושֶׁבֶת מִיַּמִּים הָעִיר הַהֻלָּלָה אֲשֶׁר הָיְתָה חֲזָקָה בַיָּם הִיא וְיֹשְׁבֶיהָ אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּיתָם לְכָל־יֹושְׁבֶיהָ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/נָשְׂא֨וּ	ve./na.se.'U	H5375	HC/Vqq3cp	and/ they will take up
עָלַ֤יִ/ךְ	'a.La.yi/kh	H5921	HR/Sp2fs	on/ you
קִינָה֙	ki.Nah	H7015	HNcfsa	a lamentation
וְ/אָ֣מְרוּ	ve./'A.me.ru	H559	HC/Vqq3cp	and/ they will say
לָ֔/ךְ	La/kh		HR/Sp2fs	to/ you
אֵ֣יךְ	'eikh	H349	HTi	how!
אָבַ֔דְתְּ	'a.Vadt	H6	HVqp2fs	you have perished
נוֹשֶׁ֖בֶת	no.She.vet	H3427	HVNsfsa	O inhabited (city)
מִ/יַּמִּ֑ים	mi./ya.Mim	H3220	HR/Ncmpa	from/ (the) seas
הָ/עִ֣יר	ha./'Ir	H5892	HTd/Ncfsa	O/ city
הַ/הֻלָּ֗לָה	ha./hu.La.lah	H1984	HTd/VPp3fs	that/ (it) was praised
אֲשֶׁר֩	'a.Sher	H834	HTr	which
הָיְתָ֨ה	ha.ye.Tah	H1961	HVqp3fs	it was
חֲזָקָ֤ה	cha.za.Kah	H2389	HAafsa	mighty
בַ/יָּם֙	va/i.Yam	H3220	HRd/Ncmsa	in the/ sea
הִ֣יא	hi'	H1931	HPp3fs	it
וְ/יֹשְׁבֶ֔י/הָ	ve./yo.she.Vei./ha	H3427	HC/Vqrmpc/Sp3fs	and/ inhabitants/ its
אֲשֶׁר	'a.Sher-	H834	HTr	which
נָתְנ֥וּ	na.te.Nu	H5414	HVqp3cp	they gave
חִתִּיתָ֖/ם	chi.ti.Ta/m	H2851	HNcfsc/Sp3mp	terror/ their
לְ/כָל	le./khol	H3605	HR/Ncmsc	to/ all
יוֹשְׁבֶֽי/הָ	yo.she.Vei./ha	H3427	HVqrmpc/Sp3fs	inhabitants/ its

הפניות שטרונג

H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
H349 — אֵיךְ (ʼêyk, ake): גם אֵיכָה (ʼêykâh) ; וכן אֵיכָכָה (ʼêykâkâh) ; הרחבה של אַי (ʼay) [H335]; כֵּיצַד? או כֵּיצַד! (קריאת תמיהה); וגם היכן, אֵיפֹה
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H1984 — הָלַל (hâlal, haw-lal'): שורש ראשוני; להיות צלול (במקור לגבי צליל, אך בדרך כלל לגבי צבע); לזרוח; ומכאן, לעשות ראווה, להתפאר; ומכאן להיות (בקולניות) שוטה; להשתולל; בבניין הגורם, להלל; וגם לעשות לסכל
H2389 — חָזָק (châzâq, khaw-zawk'): מ־חָזַק (châzaq) [H2388]; חזק (לרוב במובן שלילי: קשה, עז פנים, אלים)
H2851 — חִתִּית (chittîyth, khit-teeth'): מן חָתַת (châthath) [H2865]; פַּחַד
H3220 — יָם (yâm, yawm): מן שורש בלתי־משומש שמשמעו לשאוג; ים (על שם המשבר הרועש של גליו) או מקווה מים גדול; ובמיוחד (עם ה' הידיעה), הים התיכון; לעיתים נהר גדול, או בריכה מלאכותית; ובמובן המקומי — מערב, או (לעיתים נדירות) דרום
H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי
H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H7015 — קִינָה (qîynâh, kee-naw'): מ־קוּן (qûwn) [H6969]; קינה (שנלוות לה ספיקת כפיים על החזה או ליווי בכלי נגינה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

איך אבדת — שמואל ב 1:19, שמואל ב 1:25-27, ישעיה 14:12, איכה 1:1, יואל 1:18, עבדיה 1:5, צפניה 2:15, חזון יוחנן 18:9-10, חזון יוחנן 18:16-19
חֲזָקָ֤ה — יהושע 19:29, ישעיה 23:4, ישעיה 23:8, יחזקאל 27:3-36, יחזקאל 28:2-10
וְנָשְׂא֨וּ — ירמיה 6:26, ירמיה 7:29, ירמיה 9:19, יחזקאל 19:1, יחזקאל 19:14, יחזקאל 27:2, יחזקאל 27:32, יחזקאל 28:12-19, יחזקאל 32:2, יחזקאל 32:16, מיכה 2:4

הפניות הדדיות (6): ירמיה 20:4, יחזקאל 27:30, יחזקאל 32:23, עמוס 5:1, זכריה 9:4, חזון יוחנן 18:11

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: צור

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 26 › פסוק 17

יחזקאל 26:17

תוכן עניינים

יחזקאל 26:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

יחזקאל 26:17

יחזקאל 26:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש