• H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק (EN)
• H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה (EN)
• H517 — אֵם (ʼêm, ame): מילה ראשונית; אֵם (בהיותה הקשר המלכד את המשפחה); במובן רחב (הן כפשוטו והן בהשאלה (כמו אָב)) (EN)
• H539 — אָמַן (ʼâman, aw-man'): שורש קדום; (ישעיהו 30:21; ניתן להחלפה עם אָמַן (ʼâman) [H541], לפנות לימין); כפשוטו: לבנות או לתמוך; לגדל ולטפח כהורה או כאומנת; ובהשאלה: לחזק (או להיות) איתן ונאמן, לבטוח או להאמין, להיות קבוע או שקט; ובמובן המוסרי: להיות אמיתי או ודאי (EN)
• H635 — אֶסְתֵּר (ʼEçtêr, es-tare'): ממוצא פרסי; אסתר, הגיבורה היהודייה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל) (EN)
• H1730 — דּוֹד (dôwd, dode): או (מקוצר) דֹּד (dôd); משורש בלתי־משומש שמשמעו בעיקרו להרתיח, כלומר; (בהשאלה) לאהוב; ומכאן: אות אהבה, אוהב (דוד), רֵעַ; ובמובן המיוחד — דּוֹד (אחי האב) (EN)
• H1919 — הֲדַסָּה (Hădaççâh, had-as-saw'): צורת הנקבה של הֲדַס (hădaç) [H1918]; הדסה (או אסתר) (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב) (EN)
• H3303 — יָפֶה (yâpheh, yaw-feh'): מן יָפָה (yâphâh) [H3302]; יָפֶה (כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים) (EN)
• H4194 — מָוֶת (mâveth, maw'-veth): מן מוּת (mûwth) [H4191]; מוות (טבעי או אלים); בקונקרטי, המתים, מקומם או מצבם (שאול); בהשאלה, מגפה, חורבן (EN)
• H4758 — מַרְאֶה (marʼeh, mar-eh'): מן רָאָה (râʼâh) [H7200]; מַרְאֶה — ראייה (פעולת ההסתכלות); וכן מראה חיצוני (הדבר הנראה), בין אם (ממשי) צורה או דמות (במיוחד אם נאה — יופי; לעיתים קרובות ברבים: הופעה, תווי פנים), ובין אם (שכלי) חזון (EN)
• H4782 — מׇרְדְּכַי (Mordᵉkay, mor-dek-ah'-ee): ממקור זר; מָרְדֳּכַי, איש מישראל (EN)
• H5291 — נַעֲרָה (naʻărâh, nah-ar-aw'): נקבה של נַעַר (naʻar) [H5288]; נערה (מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות) (EN)
• H8389 — תֹּאַר (tôʼar, to'-ar): מן תָּאַר (tâʼar) [H8388]; מתאר, כלומר צורה או מראה (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אֹמֵ֜ן — האיגרת אל האפסים 6:4
• יפת תואר וטובת מראה — אסתר 1:11
• הֲדַסָּ֗ה — דניאל 1:6-7
• דֹּד֔וֹ — אסתר 2:15, ירמיה 32:7-12
• לְקָחָ֧הּ — בראשית 48:5, האיגרת השנייה אל הקורינתים 6:18, איגרת יוחנן הראשונה 3:1

הפניות הדדיות (4): אסתר 2:10, אסתר 4:14, אסתר 8:1, איוב 29:16

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: יופי ומום; אסתר; בית
• Torrey’s: אימוץ; יתום
• Nave's: אימוץ; יופי; סריס (שר החדר); אסתר; הֲדַסָּה; חסד (נדיבות לב); אהבה; מרדכי; יתום