• H274 — אֲחַזְיָה (ʼĂchazyâh, akh-az-yaw'): או (מוארך) אֲחַזְיָהוּ (ʼĂchazyâhûw) ; מן אָחַז (ʼâchaz) [H270] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה אחז; אחזיה, שמם של מלך מיהודה ושל מלך מישראל (EN)
• H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1245 — בָּקַשׁ (bâqash, baw-kash'): שורש קדום; לחפש ולתור אחר (בכל דרך שהיא, ובמיוחד בעבודת אלוהים או בתפילה); ומכאן במשתמע: לשאוף אל, לחתור להשיג (EN)
• H1875 — דָּרַשׁ (dârash, daw-rash'): שורש ראשוני; בעיקרו, לדרוך או לפקוד מקום בתדירות; בדרך כלל ללכת אחרי (לשם רדיפה או חיפוש); ומכאן, לבקש או לשאול; ובמובן מיוחד — לעבוד את אלוהים (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2244 — חָבָא (châbâʼ, khaw-baw'): שורש ראשוני (השווה חָבַב (châbab) [H2245]); להסתיר, להיחבא (EN)
• H3058 — יֵהוּא (Yêhûwʼ, yay-hoo'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; יהוה (הוא) הוא; יֵהוּא, שמם של חמישה ישראלים (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3092 — יְהוֹשָׁפָט (Yᵉhôwshâphâṭ, yeh-ho-shaw-fawt'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; יהוה שפט; יְהוֹשָׁפָט, שמם של שישה ישראלים; וכן שם עמק סמוך לירושלים (EN)
• H3581 — כֹּחַ (kôach, ko'-akh): או (דניאל 11:6) כּוֹחַ (kôwach); משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות חזק; כוח, מילולית (עוצמה, במובן חיובי או שלילי) או בהשאלה (יכולת, אמצעים, תנובה); וכן (על שום חוסנו) לטאה גדולה (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H3824 — לֵבָב (lêbâb, lay-bawb'): מן לָבַב (lâbab) [H3823]; משמש גם כמו לֵב (lêb) [H3820]; הלב (בהיותו האיבר הפנימי ביותר) (EN)
• H3920 — לָכַד (lâkad, law-kad'): שורש קדום; לתפוס (ברשת, במלכודת או בבור); ובאופן כללי, ללכוד או לכבוש; וכן לבחור (בגורל); ובהשאלה, להידבק זה בזה (EN)
• H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית (EN)
• H4467 — מַמְלָכָה (mamlâkâh, mam-law-kaw'): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מֶמְשָׁלָה, כלומר (בהפשטה) המעמד (השלטון) או (בקונקרטי) הארץ (הממלכה) (EN)
• H6113 — עָצָר (ʻâtsâr, aw-tsar'): שורש ראשוני; לסגור, לעצור בעד; בדרך של היקש — לעכב, למנוע; וגם להחזיק, למשול, לאסוף (כינוס עצרה) (EN)
• H6912 — קָבַר (qâbar, kaw-bar'): שורש קדום; לקבור (EN)
• H8111 — שֹׁמְרוֹן (Shômᵉrôwn, sho-mer-one'): מן הבינוני הפעיל של שָׁמַר (shâmar) [H8104]; תחנת שמירה; שֹׁמְרוֹן, מקום בארץ ישראל (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• כי — מלכים א 14:13, מלכים ב 9:28, מלכים ב 9:34
• ויבקש את אחזיהו — מלכים ב 9:27
• בְשֹֽׁמְר֗וֹן — מלכים א 13:21
• לְבֵ֣ית — דברי הימים ב 21:4, דברי הימים ב 21:17, דברי הימים ב 22:1, דברי הימים ב 22:8
• בֶּן יְהוֹשָׁפָ֣ט — דברי הימים ב 17:3-4, דברי הימים ב 21:20

הפניות הדדיות (3): מלכים א 21:18, מלכים ב 10:1, ירמיה 29:13

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: אחזיהו
• Torrey’s: מלכים
• Nave's: ישראל, נבואות עליה; יהושפט; יהוא; משפטים; ציות; מושלים