• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H905 — בַּד (bad, bad): מ־בָּדַד (bâdad) [H909]; בעיקרו: הפרדה; ומכאן, חלק של הגוף, ענף של עץ, מוט לנשיאה; ובהשאלה, ראש של עיר; ובמיוחד (עם תחילית מילת יחס) כתואר הפועל: לבד, לחוד, רק, מלבד (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה (EN)
• H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה (EN)
• H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3282 — יַעַן (yaʻan, yah'-an): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו לשים לב; בעיקרו, שימת לב; ומכאן, תכלית (בעבור או בשל); משמש כתואר הפועל לציון הסיבה או העילה (EN)
• H3379 — יָרׇבְעָם (Yârobʻâm, yaw-rob-awm'): מ־רִיב (rîyb) [H7378] ומ־עַם (ʻam) [H5971]; (ה)עם יריב; יָרָבְעָם, שמם של שני מלכים ישראלים (EN)
• H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח (EN)
• H5594 — סָפַד (çâphad, saw-fad'): שורש קדום; בעיקרו, לתלוש את השיער ולהכות על החזה (כמנהג בני המזרח באבלם); בדרך כלל לקונן; ומכאן, ליילל (EN)
• H6912 — קָבַר (qâbar, kaw-bar'): שורש קדום; לקבור (EN)
• H6913 — קֶבֶר (qeber, keh'-ber): או (נקבה) קִבְרָה (qibrâh); מן קָבַר (qâbar) [H6912]; קֶבֶר (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וְסָֽפְדוּ — במדבר 20:29, ירמיה 22:10, ירמיה 22:18
• נִמְצָא — דברי הימים ב 12:12, דברי הימים ב 19:3, איוב 19:28, יחזקאל 18:14-32, האיגרת אל פילימון 1:6, איגרת פטרוס השנייה 2:8-9

הפניות הדדיות (10): מלכים א 13:22, מלכים א 13:30, מלכים א 14:1, מלכים א 14:17, מלכים ב 13:9, דברי הימים ב 22:9, קהלת 12:1, ישעיה 57:1, יחזקאל 18:20, האיגרת אל העברים 11:38

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: אבִיה; קבורה; ילדים; שלטון; ירבעם; משפטים; נבואה